רגע לפני שמסעדת השף המפוארת מציינת שנה להיווסדה, הזמין אותי ידידי מחמוד אבו סגייר לטעום ממנות האביב החדשות ## השף המפורסם ג'וני גוריק הושיב אותנו מולו על הבר, ולקח אותנו למסע טעימות מרתק וטעים לאללה...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
בדרך כלל, אני לא נוהג להגיע למסעדות בצהרי יום שישי, כי המסעדות הטובות והמצליחות נמצאות אז בתפוסת שיא, וצריך להזמין מקומות הרבה זמן מראש.
אבל, בשישי האחרון הזמין אותי מחמוד אבו סגייר, הבעלים של מסעדת השף ONYX (וגם של פוד-טראק אויסטר), לבוא לטעום מהמנות החדשות, מה גם שבקרוב תציין המסעדה שנה לפעילותה, וחוץ מזה הוא מתגעגע.
כן, שנינו גרים די קרוב זה לזה בשכונת דניה, וכשאני לא מתעצל ויוצא לצעידה, אני עובר קרוב לבית שלו, אבל לא יוצא לנו להיפגש.
אז למרות שזה נפל על חג עיד אל פיטר, הגיע מחמוד למסעדה לקבל את פניי ואת פני זוגתי, וישב איתנו חצי שעה לפני שנפרד מאיתנו ונסע עם המשפחה לסעוד את ארוחת החג עם משפחתו אצל אמו.
אבל, אל דאגה. הוא השאיר אותנו בידיו הטובות של שף המסעדה, מיודענו השף ג'וני גוריק, שהוא אחד השפים הישראלים הכי מוערכים והכי פעילים במישור הבינלאומי. שף-אמן, שהיצירות הקולינריות שלו הן מלאכת מחשבת. תאווה לעיניים ולחיך. ואולי יצא לכם לצפות בכתבה עליו בערוץ 11 ששודרה לפני קצת פחות משנה.
עד לאחרונה פעלה המסעדה שבעה ימים בשבוע, החל משעה 18:00. כעת היא פותחת בשישי את שעריה כבר בשעה 12:00, ובשבת בשעה 13:00. בשעה 17:00 היא נסגרת כדי להתארגן למשמרת הערב. המגמה היא לפתוח בעתיד בצהרים גם בשאר ימות השבוע.
"וואו, כבר שכחתי כמה יפה פה!" אמרה זוגתי בעת שפסענו פנימה. ואכן, הושקעו במסעדה מיליונים רבים. העיצוב מדהים והוקדשה מחשבה לכל הפרטים הקטנים.
את המכונית השארנו בחניון תחנת רכבת השמונה, שהמסעדה ממוקמת ממש מולה, אבל כדי לדעת שיש למסעדה גם חנייה בחינם מאחורי הבניין לעשרות רכבים.
חברים, עוד מעט חוגגים שנה למסעדה. איך אתם מסכמים את השנה הראשונה?
ג'וני: "בשבילי זו היתה שנה מאוד מעניינת. אני ירושלמי ועבדתי במקומות שונים בעולם, וכאן בחיפה יש הרבה אופציות במסעדות השונות, אבל אנחנו ממש מציעים טיול קולינרי ברחבי העולם. מנות מהמטבח הוויאטנאמי, ההודי, הצרפתי, האיטלקי, הים תיכוני ועוד. אנשים באים לכאן בפעם הראשונה ולומדים את הקונספט, ואז חוזרים כשהם כבר יודעים למה לצפות."
מחמוד: "הסועדים פוגשים כאן סגנון חדש, שיטת הגשה אחרת, תפריט מעניין. באופן אישי, אני אוהב אוכל גלילי, שגדלתי עליו, אבל לא חסרות מסעדות טובות שמגישות אוכל כזה, וג'וני הציב לפניי תנאי כאשר החלטנו לפתוח את המסעדה - שהוא רוצה להגיש דברים אחרים."
היות והיינו אורחי המקום, ג'וני ביקש שנאפשר לו לבחור עבורנו את המסע הקולינרי שנטעם, ורק וידא שאנחנו לא אלרגיים למשהו. מיד הזכרתי לו שאני אלרגי לחלב קוקוס, והוא הרגיע אותי שזו לא תהיה בעיה, אלא שאז זוגתי הלשינה באוזניו שאני שונא כוסרבה טרייה. שניהם התבוננו בי ברחמנות, כי גם זוגתי וגם הוא מטורפים על כוסברה. אולי כדי לעודד אותי, גילה לי ג'וני שהוא לא מסוגל לאכול גמבה. יאללה, אנחנו תיקו. :)
והמנות התחילו לעשות את דרכן אלינו...
מנות מאוד מורכבות ומושקעות, שמאחורי כל אחת מהן הרבה מחשבה ויצירתיות. הצבעים והעיצוב מעוררים תיאבון עוד לפני שטועמים. הטעמים והמרקמים מגוונים ומשתלבים היטב.
הכול היה טרי, רענן, טעים, וכמעט את הכול אהבתי מאוד. למה כמעט? כי היה את נושא התמנון, שעוד מעט אגיע אליו.
ג'וני לקח אותנו למסע טעימות מסביב לעולם. היו שם ספרינג רול וייטנאמי, סלט נורבגי עם גרבלקס סלמון, קרפצ'ו איטלקי של בשר עגל עם טוויל פרמזן, תמנון יווני, שיפודי סלמון טריאקי בסגנון אסיאתי, וגם אוניקס מיקס שמורכב משלוש טעימות שונות: שרימפס שוטרס מתאילנד, פניפורי שהינו אוכל רחוב הודי עם טוויסט, ומנה יפנית של שרימפס טמפורה עם פנקו.
בתחתית הכתבה תמצאו לינק לאתר המסעדה, שם מופיע התפריט, פירוט המנות ומחיריהן.
אה, התמנון... אז ככה: ג'וני שאל אותי איך אני עם תמנון. עניתי שבעבר היתה לי התנסות לא טובה עם תמנון במסעדה עכואית, והבשר שלו שם היה צמיגי ולא לעיס ולא טעים. השף חייך את חיוכו הטוב ואמר לי לא לדאוג.
התמנון היווה את המנה האחרונה בהחלט שהגיעה אלינו, כשכבר היינו מלאים ומפוצצים. הוא הגיע צרוב על גריל עם תפוחי אדמה, פלח לימון, זיתי קלמטה, עם פירורי גבינת פטה מפוזרים ממעל ורוטב חמאה צרובה. חתכתי את אחת מזרועותיו ולעסתי. הבשר היה רך, נימוח. מרקם נהדר.
אבל... בניגוד לזוגתי, שהודיעה כי אחרי התמנון העכואי זוהי בהחלט חוויה מתקנת, אני גיליתי שאני פשוט לא אוהב את טעמו של בשר התמנון. אל תתבאס, התנצלתי בפני השף, והוא סימן שמבחינתו הכול בסדר. הרי זו לא אשמתו שאני לא אוהב כוסברה, ומסתבר שגם לא תמנון...
הובהר לנו שחובה לסיים ארוחה כה נפלאה עם קינוח. זוגתי ואני רצינו לחלוק קינוח אחד, והתלבטנו בין קינוח לימוני (העדפה שלה) לקינוח שוקולדי (אני). אז ג'וני החליט בשבילנו - גם וגם. היה לו חשוב שנטעם לימונצ'לו וגם את קינוח האינספריישן שלו, שהתגלה לשמחתי כחמישה גביעי גלידה קטנים, שכל אחד מהם הכיל שוקולד לבן עם תוספות.
יש עוד המון מה לספר על אוניקס. לא הזכרתי את האלכוהול המשובח, את הצוות המקצועי שנבחר בפינצטה, את סיפורו האישי של ג'וני (שדובר 8 שפות על בוריין, מרוב שהוא פעיל בעולם), את חדרי השירותים המפוארים והמפתיעים, ואת קומת הווי-איי-פי, ואת החלק החיצוני של המסעדה שישודרג בקיץ ועוד ועוד.
אבל הכי נכון יהיה שתגיעו ותתרשמו בעצמכם, כמו שעשו המון סועדים אחרים שהפכו ללקוחות חוזרים, והמליצו לחבריהם להגיע בעקבותיהם.
חשוב לציין שהמסעדה דוגלת בחומרי גלם טריים, ולכן התפריט משתנה מדי כמה חודשים בהתאם לעונות השנה וההיצע.
לא כשר.
שעות פתיחה: א'-ה': 18:00-23:00, שישי: 12:00-17:00, 18:00-23:00. שבת: 13:00-17:00, 18:00-23:00.
