חוזה המדינה, הגירסה הספרותית
חוזה המדינה, הגירסה הספרותית
"המסע המשולש" (כנרת זמורה דביר) מאת משה לונה הינו רומן ביכורים נועז, חתרני, מקורי וחריף, המייצר נרטיב חלופי לסיפורו של חוזה המדינה, ומביא תמונות עלומות מראשית הציונות ## גיבור הספר, ד״ר הנדריק זליג באומן, הוא המקבילה הספרותית של תיאודור הרצל, והאירועים בספר מתכתבים עם אירועים כגון: הקונגרס הציוני, התיישבות, עבודה עברית, גאולת הארץ וחיי שיתוף
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
משה לונה. צילומים: יהורם גלילי
"תמיד תהיתי מהם המניעים האמיתיים של פוליטיקאים שמסתתרים מאחורי כל הגינונים הכביכול ממלכתיים, ואם כבר פוליטיקאים - אז למה לא ללכת על הראשון ביותר מבין הראשונים? כך יצא שגיבור ספרי, ד״ר הנדריק זליג באומן, הוא המקבילה הספרותית של הרצל. הגיבור עדיין מארגן את הקונגרס הציוני, אך בעיקר כדי למצוא משמעות לחייו והרבה פחות בגלל העניין הציוני."
"הרומן מספר את סיפורן של דמויות משלהי המאה ה-19 שמחפשות תכלית לחייהן. האירועים בספר מתכתבים עם אירועי ההיסטוריה כגון: הקונגרס ציוני, התיישבות, עבודה עברית, גאולת הארץ וחיי שיתוף, אבל המניעים הם אישיותיים פסיכולוגיים, מניעים שמהם לא נבנים מיתוסים ומהם בוודאי לא בונים מדינה. כך יוצא שד״ר באומן הוא פסיכיאטר שאינו מודע ל׳פסיכיותו׳. לשם כך המרתי את הרצל העיתונאי והמחזאי בד״ר באומן הפסיכיאטר והנוירולוג. דרך אגב, ד״ר הנדריק זליג באומן הם אותם ראשי תיבות של בנימין זאב הרצל - רק בהיפוך"
כך אומר הסופר משה לונה, שבימים אלה יצא לאור ספרו החדש "המסע המשולש - תמונות עלומות מראשית הציונות" (בהוצאת כנרת זמורה דביר). מדובר ברומן ביכורים נועז, חתרני, מקורי וחריף, המייצר נרטיב חלופי לסיפורו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל. באמצעות שימוש מתוחכם בעברית אנכרוניסטית שנדמית כשאובה היישר מסוף המאה ה־19, ולצד תיאור מפורט של בגדים, נופים, מאכלים וריחות, קמים לנגד עיני הקוראים ימי ראשית הציונות, ומוארים באור מפתיע ומטריד. זהו ספר הרפתקאות יוצא דופן, משעשע וגם מעורר אי-נחת, המעלה מחשבות על תקפותם של נראטיבים ועל כוחם בהבניית מציאות.
בעלילת "המסע המשולש", ד״ר הנדריק זליג באומן, פסיכיאטר נודע מהמבורג, יוזם ומארגן את הקונגרס הציוני הראשון שאמור להיערך בבאזל ב־1897. פיגוע טרור המתרחש ערב לפני הקונגרס על ידי צמד בדלנים צרפתים מעכב את הגעתו לטקס הפתיחה, וד"ר באומן מחפש דרכים חלופיות להגיע לבאזל בשעה היעודה. במהלך מסעו מתוודעים הקוראים לפיסות מעברו האקסצנטרי והאפל, שכולל ביקור דרמטי בארץ ישראל על מנת למצוא פתרון לבעיה היהודית, רצח והימלטות משלטונות החוק, הפלגה באוניה לצד אריסטוקרט אוסטרי שמאס בחייו, פתיחת דוכן נקניקיות מצליח בניו-יורק, ולבסוף, מניסיון נואש למצוא תכלית לקיומו השביר - ארגון היסטורי של הקונגרס הציוני הראשון בבאזל.
ד״ר באומן, הדמות הראשית בספר "המסע המשולש", הוא פסיכיאטר שאינו מודע למצבו הנפשי הרעוע. הוא חש נרדף ובטוח שכולם רוצים להרע לו או גרוע מכך לחסלו פיסית. הוא מצמיד את קנה האקדח לרקתו, אך לבסוף לא אוזר אומץ ללחוץ על ההדק. הוא משוכנע שהוא נבחר למלא את השליחות ההיסטורית על ידי כוח עליון, אך מתחת לפני השטח רובץ מבנה פסיכולוגי מעורער ושברירי.
עטיפת הספר
בהקשר זה חשוב לציין כי ידוע כי חוזה המדינה בנימין זאב הרצל סבל מדיכאונות, ורעייתו ז'ולי ושניים מילדיו לקו בנפשם: האישה ניסתה להתאבד, בנו האנס התאבד ובתו טרודה סבלה ממחלת נפש, אושפזה במשך שנים רבות ונספתה בשואה.
הרצל, שהיה דוקטור למשפטים, נטה לדיכאונות והסתבך בחורף 1884־1885 בשלושה סכסוכים שונים, שבהם הזמין את יריביו, אחד מהם אדם שתפס את כיסאו במועדון, לדו־קרב. למרבה המזל, בשלושת המקרים הדו־קרב לא יצא אל הפועל. בספרו של לונה קרב יריות זה מתרחש, והוא מזכיר מעין מערב פרוע במזרח התיכון ומסתכם בארבע גוויות. ד"ר באומן מסתבך בקרב יריות עם שודדים ויורה בהם למוות, ולאחר מכן מנהל דו־קרב מאולתר עם יהודי בשם סשה והורג גם אותו, והמשטרה העות'מאנית מנסה ללכוד אותו באשמת רצח.
משה לונה, בן 55, יליד תל אביב, מתגורר באמסטרדם, הולנד. הוא נולד אל תוך הרעש, ההמולה ועשן האוטובוסים של רחוב אבן גבירול בתל אביב, ומשוכנע שיש לכך חלק נכבד בחוסר השקט שמקנן בתוכו ובמהלך חייו התזזיתי. לאחר השירות הצבאי השלים תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב. לאחר מכן, עבד במשך ארבע שנים בפיתוח תוכנה בחברת אמדוקס, ואז התחיל שלב החיפושים והנדודים שנמשך למעשה עד היום.
הוא התגורר חמש שנים במנהטן, 12 שנים במדריד, חמש שנים בציריך, ונכון להיום – תשע שנים באמסטרדם. בין לבין הוא סיים תואר שני ביחסים בינלאומיים. לונה: "תמיד נמשכתי להיסטוריה ולתהליכים גיאופוליטיים. אני מרגיש מעין נווד דיגיטלי. למרות המרחק מישראל נשארתי מחובר, אבל המרחק עושה לפעמים זה טוב כי זה מנמיך את הווליום ונותן לראות דברים בפרספקטיבה".
