קבלו את ספרו הקליל של העיתונאי החיפאי דויד ראט – "כל מילה מיותרת" ## אם חשבנו שדי לנו בהלצותיו בפייסבוק, הנה יצא ספרו לאור, והוא מאגד את מיטב ההלצות ## הכינו את הארנקים...
צחי הסאחי
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
גולשי הפייסבוק למיניהם שנמנים עם חבריו של העיתונאי ועורך הספורט החיפאי דויד ראט, מתקשים להתעלם מההלצות והחידודים שהנ"ל מעלה חדשות לבקרים. ישנם מביני עניין שמגיבים לפוסטים שלו בהלצות ובדברי חידוד וצחוק משל עצמם, וישנם גולשים תמימים ואף מטופשים, שלא מבינים כי הכול בעצם זה צחוק אחד גדול.
והנה, אם חשבנו שדי לנו בהלצות בפייסבוק, מסתבר שלא כך. לאחרונה יצא לאור ספרו ההומוריסטי-סאטירי החדש של דויד ראט "כל מילה מיותרת". אסופת חידודים ושנינויות שהתכנסה בספר מחויך לחובבי הומור מילולי ושעשועי לשון.
זהו ספרו השלישי של ראט, עיתונאי ותיק במקומון "ידיעות חיפה", סאטיריקן ומחבר הספרים ההומוריסטיים "עושה צחוק מהעבודה" ו"עם הלשון בחוץ".
החיבה והרגישות היתרה של ראט לשפה העברית על פיתוליה ואוצרותיה בצירוף מוח קודח ומבדח הולידו לאורך השנים פתקיות, פנקסים וקבצים עמוסים במשחקי מילים, חידודים ושנינויות, חלק ניכר מהם הפכו לפוסטים מחודדים במרחבי הפייסבוק.
"דווקא בעיתוי הזה כשמציינים 100 שנה למותו של אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית, חשוב להנגיש את העברית באמצעות הומור מילולי", מסנגר ראט על עיסתו, ומסתיר את האמת שמאחורי הוצאתו של הספר לאור (רצונו להפוך למיליונר כבד), "המטרה הייתה ליצור ספר קליל ויוצא דופן בנוף המוכר כל כך. הקונספט הוא ספר-גימיק שתפור על עולם שמלא בהפרעות קשב, התרעות חמות והתראות מהחמות. סוג של חטיף שנולד בעידן בו הכול נמהר וחפוז, שחייבים לתקתק ולג'נגל. בסך הכול רציתי לספק הפוגה קומית, סוג של מיפלט בעולמנו המטורלל".
אתה בטח אסיר תודה למרק צוקרברג. שאבת לא מעט מהפלטפורמה הזאת.
"אפשר לומר שאני משתמש כבד. אין ברירה, רופא המשפחה אמר לי בזמנו שאני חייב שלוש יציאות ביום. בכלל, כשמישהו מעתיק פוסט שלי – אני נגנב".
מיהו קהל היעד?"
הספר הוא רב גילי ובין דורי אבל ברור שחובבי הומור מילולי יבואו על סיפוקם. חשוב לציין שאין כניסה לסאחים. זה ספר מתנה אידאלי, עם כל הכבוד לסט מצעים, לנינג'ה גריל, לאייר פודס, לטאבלט ולסתלבט בקיבוץ. זה ספר חובה בכל טיסה, נסיעה ברכבת לבנימינה וקומזיץ ברמות מנשה".
העיסוק הזה נראה מייגע. המוח על טורבו, כל הזמן קודח ומבדח.
"בפירוש כך. כמאמר השיר: מילים, מילים הוא בדה ממוחו הקודח. זה חזק בדנ"א, מצד שני, כשאני צריך לתקוע דיבל בקיר מתגלה דביל בפוטנציה שמזעיק בבהילות את השכן ההנדימן".
תגיד, הכל אצלך דו משמעי?
"חד משמעית כן. עובדה שאפילו באירועים משפחתיים אני מקבל כפל לשון".
ואפשר להתפרנס מזה?
"יצירה היא מזמן לא פרנסה אלא צורך לבוא לידי ביטוי. מצד שני, צריך לדאוג לכך שאנשים עם מטבעות לשון יתחילו לעשות כסף, שאנשים מהסוג הזה ייכנסו לבנק ויתקבלו בתשואות".
איך המכירות?
"לא רע בכלל. עובדה, מכרתי השבוע ספר לרופא השיניים שאמר שיש לי יופי של ניבים. אגב, המלצתי לו להוציא לאור ספר בהוצאת כתר. זה מתחבר לזה שהוצאתי את הספר בהוצאת ניב אז זה בכלל שנון. בכל אופן, המטרה היא להגיע לכמה שיותר אנשים ולא תנוח דעתי עד שאדע שאיוב קרא ואביר קרא".
