"החסד", La Grazia - סרטו החדש של המאסטרו האיטלקי פאולו סורנטינו,ינעל את פסטיבל הסרטים ## דרכו האמנותית של הבמאי נולדה מתוך כאב אישי עמוק, בעקבות מותם הטרגי של הוריו בהיותו בן 16 ## במרכז עלילת הסרט דמותו הבדיונית של נשיא הרפובליקה האיטלקית שלפניו הכרעה שעניינה דילמה מוסרית קיצונית
דינה רפאל
כדאי לדעת
טוני סרווילו בסרט "החסד". צילום: Andrea Pirrello
סרט הנעילה של פסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה יהיה "החסד", סרטו החדש של פאולו סורנטינו, ודאי הבמאי האיטלקי האהוב והמשפיע ביותר כיום, שאחראי ליצירות מופת מפעימות כגון "יפה לנצח" ו"נעורים".
מדובר בדרמה יפהפיה ועוצרת נשימה, בה כל פריים הוא יצירת אמנות. הסרט הוקרן לראשונה בתחרות הרשמית בונציה, שם זכה טוני סרווילו, שמגלם את דה סנטיס, בפרס השחקן הטוב ביותר.
העלילה: מריאנו דה סנטיס הוא נשיא הרפובליקה האיטלקית – דמות בדיונית לחלוטין, אלמן קתולי ואב לדורותיאה, משפטנית צעירה ההולכת בדרכו. כהונתו מתקרבת לסיומה לאחר שנים של שקט יחסי, אך דווקא אז נוחתות על שולחנו שתי בקשות חנינה רגישות במיוחד, ההופכות לדילמות מוסריות של ממש. אותן דילמות נשזרות בחייו האישיים באופן מפתיע, ומעמידות אותו בפני הכרעות בלתי־אפשריות לכאורה. מה הדבר הנכון לעשות? ואחרי הכל - איך הוא ייזכר בדפי ההיסטוריה?
פאולו סורנטינו הוא אחד הקולות המזוהים ביותר עם הקולנוע האיטלקי בן זמננו. דרכו האמנותית נולדה מתוך כאב אישי עמוק, בעקבות מות שני הוריו, שנפטרו בהיותו בן 16 מהרעלת חמצן פחמן חד-חמצני שנפלט מתנור.
מאז התגבשה דרכו האמנותית לכדי יצירה שמחפשת תמיד את המפגש שבין מציאות פיוטית לדימוי חזותי חד. סורנטינו אינו רק במאי קולנוע; הוא יוצר עולם.המסע האמנותי שלו מתמקד בשאלות של זהות, חיפוש אחר משמעות, ההתמודדות עם חלוף הזמן ועם המוות, והפער הבלתי־ניתן לגישור שבין חיי היומיום הפשוטים לבין הצורך האנושי במופלא, ביופי ובחיים מלאי עוצמה. דמויותיו הן לרוב דמויות ססגוניות, לעיתים קיצוניות או פרובוקטיביות, אך מאחוריהן מסתתרת רגישות אנושית עמוקה ורצון להבין את הפגיעות של האדם.
סורנטינו החל כבמאי מקומי, אשר עוסק בנושאים הפנימיים הבוערים של איטליה, ושל עירו נאפולי בפרט - פוליטיקאים מושחתים, עולם המאפיה, פערי הדורות ועוד. את הפריצה שלו עשה סורנטינו בעקבות סרטו מ-2004 "ההשלכות של האהבה", שמתאר איש עסקים בודד שעובד בעל כורחו עם המאפייה.
