התערוכה בוחנת את חייהם של מהגרי העבודה מתאילנד בישראל, הממלאים תפקיד מרכזי בחקלאות הישראלית כבר 35 שנים ## בטבח ה-7 באוקטובר ובעקבותיו, נהרגו 48 עובדים תאילנדים, חלקם לאחר שנחטפו ## אוצרת: שלי ליבוביץ קלאורה ## פתיחה: 6.6.2026 בשעה 17:00 ## נעילה: 10.10.26
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
התערוכה "שדות זרים" במוזיאון וילפריד בוחנת את חייהם של מהגרי העבודה מתאילנד בישראל, הממלאים תפקיד מרכזי בחקלאות הישראלית כבר 35 שנים. התערוכה, מישירה לראשונה מבט על חייהם של האנשים המגדלים את המזון שאנו צורכים, דרך עיניהם של שבעה אמניות ואמנים ישראלים.
למרות שהחקלאות המקומית נסמכת עליהם לחלוטין, העובדים התאילנדים הם נוכחים-נפקדים החיים בפריפריה החקלאית ונתפסים כציבור שקוף ונטול זהות אישית, המזוהה דרך בגדי העבודה והפנים המכוסות תמיד. התערוכה מציפה את השינוי העמוק שעבר על אתוס העבודה הישראלי ובוחנת את גבולות הסולידריות החברתית.
בטבח ה-7 באוקטובר ובעקבותיו, נהרגו 48 עובדים תאילנדים, חלקם לאחר שנחטפו. כך צורפה הקהילה בעל כורחה לנרטיב השכול והטראומה הלאומי, והציבור הישראלי החל לראשונה להכיר בקשייהם ומצוקותיהם, לאחר שנקלעו למלחמה לא-להם.
האמנים המציגים בתערוכה "שדות זרים" יצרו קשרים, חלקם ארוכי שנים, עם קהילת העובדים התאילנדית. העבודה המוקדמת שבהן, סרטה הדוקומנטרי של נורית אביב "מקום. עבודה." (1991), מסמן את הגעתם של ראשוני העובדים התאילנדים בעקבות האינתיפאדה הראשונה.
פועל תאילנדי. צילום: מיכה קירשנר. 2005
גם תצלומו של מיכה קירשנר מ-2005 הוא מהמבטים הראשונים של אמן ישראלי על הקהילה ומהווה מעין ייצוג מקדים לטרגדיה שעוד עתידה לבוא. הצלם החברתי אלי אטיאס מתעד את קהילת העובדים התאילנדית מזה כ-15 שנים, בעוד שעבודת הווידאו של שרון גלזברג מציגה מופע סוריאליסטי ישראלי-תאילנדי על גלגולו של "חזון העבודה העברית". אסף אלקלעי שוזר זיכרון ילדות מ"העובד התאילנדי של אבא". ליאורה קוריס מצלמת דיוקנאות של עובדים תאילנדים שהיו חלק ממארג המשק של משפחתה. ולבסוף, הניירות הרקומים של שרון רמר ביאל מספרים את חטיפתו של נת'פורן אונקאוו לשבי החמאס.
אירוע הפתיחה יתקיים בנוכחות שגריר תאילנד בישראל, בוניאריט ויצ'ינאפן.