מרכז עמיעד: תערוכת הגורם האנושי العامل البشري
ב-28 בינואר תיפתח במרכז עמיעד: תערוכת הגורם האנושי العامل البشري שתימשך עד 20 בפברואר ## אוצרות והפקה: איריס אלחנני, דורון פולק. אוצרת אורחת: יעל ניצן ## התערוכה מתייחסת לדמות האנושית הנבחנת דרך הגוף, התכונות האנושיות וההקשרים האישיים שמעצבים אותה ## בתערוכה משתתפים כ-40 אמנים, שכל אחד מהם מתרגם את נושא הגורם האנושי לשפתו האמנותית וליצירתו הייחודית
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
כרזת התערוכה.
מרכז עמיעד הוא מתחם תרבות ואמנות בשוק הפשפשים ביפו (כתובת: רחוב עמיעד 12, תל-אביב-יפו). הוא פועל כחלק מאזור השוק ההיסטורי ומעניק מקום לתערוכות, מופעים, ירידים ואירועי אמנות שונים.
ב-28 בינואר תיפתח בו התערוכה הגורם האנושי العامل البشري, שתימשך עד 20 בפברואר. אוצרות והפקה: איריס אלחנני, דורון פולק. אוצרת אורחת: יעל ניצן.
התערוכה מתייחסת לדמות האנושית הנבחנת דרך הגוף, התכונות האנושיות וההקשרים האישיים שמעצבים אותה, בניגוד ללוגיקה האוניברסלית והא-גופנית של המנגנון הטכנולוגי.
בתערוכה משתתפים כ-40 אמנים, שכל אחד מהם מתרגם את נושא הגורם האנושי לשפתו האמנותית וליצירתו הייחודית. בוחרים אמנות בשיתוף פורום 'חושבים קדימה' - המרכז בתוכו עשרות דוקטורים/יוצרים מכל גווני הקשת של היצירה הישראלית. החיבור בין מדע לאמנות משמש כיום כאתגר חסר גבולות בכל העולם.
במהלך ימי התערוכה יתקיימו במקום אירועי תרבות ותוכן.
מרכז עמיעד, רחוב עמיעד 12, שוק הפשפשים.
> מידע על התערוכה והאירועים: <
==
להלן זרקור על כמה מהאמניות שנוטלות חלק בתערוכה:
עבודה של דניאלה אמנט. צילום: באדיבות האמנית
דניאלה אמנט DANIELA AMENT
דניאלה אמנט היא פסלת בינלאומית, היוצרת מתוך קו מחשבה ודמיון ייחודיים לה, המגשרים בין גוף, חומר ותודעה. עבודותיה נובעות מהקשבה עמוקה לחומר ומתמסרות למפגש בלתי אמצעי עמו, כמרחב של חקירה פנימית וחיצונית גם יחד.
“החומר הוא שלוחה של עצמי, חלק מהותי ממני. עבודה מעשית עם החומר, ללא תיווך של כלים, סוחפת אותי לשיחות פנימיות. זוהי דרכי לחוות את האירועים בחיי.”
הפיסול עבורה הוא שפה קיומית – תהליך אינטימי שבו המגע הישיר מחליף מילים, והצורה נולדת מתוך דיאלוג מתמשך בין זיכרון, חוויה ותחושה. הוויתור על כלים אינו אקט טכני בלבד, אלא בחירה מודעת בהתמסרות: לאפשר לחומר להוביל, להגיב, ואף להתנגד.
ביצירותיה נוכחים מתח, שבריריות וכוח בו־זמנית. הן אינן מתארות מציאות, אלא חוצבות אותה מחדש, כעדות פיזית לרגעי חיים, לתהליכי שינוי ולהוויה אנושית אמיתית. כל פסל הוא מחצב של תנועה נפשית, וכל מחווה חומרית היא ביטוי של חוויה עמוקה, אישית ואוניברסלית כאחד.
עבודה של ראניה עזמי לאלא. צילום: באדיבות האמנית
ראניה עזמי לאלא RANIA AZMI LALA
עבודותיי נוצרות מתוך חיבור עמוק לרגש, לזיכרון ולחוויה האנושית. כל הציורים מבוססים על עולם המציאות ועל סיפורי חיים אמיתיים שקרו לאנשים רגעים יומיומיים, זיכרונות אישיים וחוויות אנושיות ממשיות. סיפורים אלו אינם מוצגים כתיעוד ישיר, אלא עוברים עיבוד רגשי ודמיוני, ההופך אותם לדימויים ציוריים הנעים בין מציאות לפנטזיה.
הדמויות בעבודות אינן דיוקנאות של אנשים מסוימים, אלא ייצוגים של מצבים אנושיים משותפים: שייכות, קהילה, עומס רגשי, קרבה וריחוק. הפורמט הארוך והצר יוצר רצף נרטיבי המזכיר סיפור מתמשך או זיכרון נפרש, ומזמין את הצופה לנוע בתוך היצירה בזמן ובמרחב.
הצבעוניות החזקה, החזרתיות, הצפיפות והתנועה הספונטנית שואבות השראה ממבט ילדי ותמים, אך נושאות בתוכן מורכבות רגשית עמוקה.
במרכז העבודות עומד הגורם האנושי כמרקם חי ודינמי. דרך הסיפורים האמיתיים והעיבוד הציורי שלהם, אני מבקשת לאפשר לצופה לזהות את עצמו בתוך היצירה, כעד וכמשתתף בסיפור האנושי המתמשך.
עבודה של מישל אקטור. צילום: באדיבות האמנית
מישל אקטור MICHELE FARHI AKTOR
ציוריי נולדים מתוך התבוננות במצבים אנושיים, רגעים של שקט וסערה, של זרימה והתנגדות. אני מציירת תחושות לפני שאני מציירת צורות, תנועות פנימיות, מצבי תודעה, יחסים בין אדם לעצמו ובין אדם לסביבתו.
המים מופיעים בעבודותיי כי הם מהפנטים אותי... זרימה בבניאס, המים זורמים, סוערים, שוקטים, הם מטאפורה למצב האנושי: שינוי מתמיד, זיכרון, עומק ומצב בלתי־צפוי. הם נושאים בתוכם רגש, זמן ותנועה, ומשמשים מעין מפגש בין החוץ לפנים.
הגורם האנושי נוכח גם כאשר אינו מתואר במפורש. הציור עבורי הוא תהליך של הקשבה לחומר, לצבע, ולמה שמבקש לעלות מן התת־מודע אל פני השטח.
אני מבקשת ליצור מרחב פתוח לפרשנות, שבו הצופה מוזמן להשליך את עולמו הפנימי אל תוך העבודה, ולמצוא בה הד של חוויה אישית, רגע של הזדהות, זיכרון או התבוננות מחודשת.
עבודה של נעמה הירשברג. צילום: באדיבות האמנית
נעמה הירשברג NAAMA HIRSHBERG
בתערוכה זו אני עוסקת בגורם האנושי כמרחב פגיע, אינטואיטיבי ובלתי מושלם. הציור עבורי הוא פעולה גופנית ונפשית, מפגש ישיר בין יד, רגש וזיכרון. אני מציירת דמויות נשיות, ולעיתים את עצמי, מתוך התבוננות פנימית בתקופות חיים משתנות.
הקו, הצבע והשכבות אינם מתוכננים מראש, אלא נבנים מתוך הקשבה, טעות, מחיקה וחזרה - תהליך שבו הבחירה הסובייקטיבית קודמת לכל שיטה.
בציור המוצג נראית אישה העומדת חזיתית מול הצופה, מבטה ישיר ומתריס. גופה אינו סגור או מוגדר, אלא נמס ומתפרק אל תוך שכבות צבע חשופות, כפעולה של התנגדות והישרדות. המתח בין מבט יציב לבין חומריות רכה ושברירית מבטא עבורי את הגורם האנושי, עמידה, ספק, רגש ותודעה חיה. מול עולם הנשען על טכנולוגיה, דיוק ושליטה, אני מבקשת להדגיש את נוכחות היד, הגוף והחוויה שאינם ניתנים לשכפול.
עבודה של יהודית ברזני. צילום: באדיבות האמנית
יהודית ברזני
פסלת, תושבת בית שאן.
גוף העבודות שלי בתערוכה זאת עוסק בגורם האנושי ממבט של פגיעות, בקשר וביכולת להיראות ולהירפא דרך מפגש אנושי במקום שפגיעות, קשר וריפוי מתקיימים יחד אשר הממד האנושי פועל בתוך מערכת, מצב, או מציאות רחבה הכוללת חוויה סובייקטיבית וביטוי של תפיסות, רגשות, ערכים, זיכרון, פחד, אשמה, הישרדות וקשר, שבריריות והתייחסות לאדם בתוך מערכת ובתוך מציאות רחבה.
בעבודותיי אני מבקשת לחשוף את המתח במערכות של יחסים אנושיים ולהחזיר את מרכז השיח לאדם כמרחב של הישרדות, משמעות, תקווה, כמשפיע ויוצר מציאות ולהדגיש את האדם כישות נוכחת שיש לה טעויות, בחירה ואחריות בהקשר החברתי והתרבותי, המבט מופנה אל האדם כחלק ממערכת מזמינה להתמודדות.
בעבודות אני משתמשת באלמנטים סימבולים ובחומרים המייצגים קוטביות - קושי ורכות, זרימה ותקיעות, ישן מול חדש, שקיפות מול אטימות, חשוך מול מואר, לכידת מציאות וגבולות שאני יוצרת להמחשת הרעיון שהאדם נמצא בסביבה חיה ופעילה. סביבה שמגיבה לנוכחות האדם כישות שנעה, יוצרת מתח, מפרה סדר קיים ומייצגת דינמיקה של גוף, מוח, רגשות, חלום וסביבה.
עבודה של רותי מיוחס. צילום: באדיבות האמנית
רותי מיוחס
חיה ויוצרת בחיפה.
ברחוב מסדה בחיפה נמצא הסטודיו שלי לציור. בכל יום חמישי מגיעה דוגמנית לפוזה ארוכה של כשלוש שעות. בזמן הציור אני שרויה בתשומת לב מלאה – נוכחת כאן ועכשיו מול הדמות שמולי. כל חושיי ערים ומעורבים בתהליך. הדוגמניות המגיעות אליי אינן רק אובייקט לציור – הן נשים חיות ונושמות. אני מכירה את סיפורן ומשתדלת לבטא את הייחוד של כל אחת ואחת דרך מבע פניה, תנוחת גופה והאווירה המיוחדת שהיא מביאה עמה. אני מייחסת חשיבות רבה לפני האדם ולהבעתן – הן בעיניי ראי הנפש.
הציור שלי אקספרסיבי וחווייתי, נועז ורך כאחד. ההרמוניה בציור נוצרת בדיאלוג שבין הצבע, הקומפוזיציה וההבעה האינדיבידואלית. הצבעים משרתים את התחושה, את המפגש, ואת המתח שבין הפנימי לחיצוני. אני עובדת הן בצבעי שמן והן באקריליק, וכן בעשיית קולאז'ים.
עבודה של אליס קדוש. צילום: באדיבות האמנית
אליס קדוש
ציירת, תושבת בית שאן. צורה וצבע, מבנה ומרקם מייצרים סיפור שמשמר זכרון. אליס קדוש מספרת בציור - זכרון, מורשת, תרבות הווייה וחוויה.
קדוש מביאה על מצע הציור פרטים רבים ודמויות, מספרת סיפור מתוך אירועי יום יום שופעים צבע וחיוניות. ציור בהיר פשוט וקל להבנה המשדר שמחה ואופטימיות. אלה מובילים להבנה שאלה הם גוף עבודות המשתייכות לסוגה שנקראת 'אמנות נאיבית'.
בהתאם לרוחה של סוגה זו ומאפייניה, ניתן לצפות בשימוש בתבניות חוזרות, צבעים חמים ועליזים, תיאור אירועים מחיי היום יום וכל זאת ללא צורך לתעד או להעתיק את המציאות.
עבודה של שרה ברין. צילום: באדיבות האמנית
שרה ברין
ציירת, תושבת רמת ישי. בעבודתי אני מציירת נשים ודמויות במרחב, מתוך עיסוק מתמשך בגוף הנשי, בנוכחותו ובאופן שבו הוא נראה, נתפס ומרגיש. מרבית העבודות מבוססות על צילומים שאני מצלמת בעצמי, המשמשים עבורי נקודת מוצא אינטימית ומודעת למבט – מבט נשי, אישי וביקורתי.
הצילום מאפשר לי לעצור רגע של מציאות, אך הציור הוא המקום שבו הרגע הזה מתפרק ונבנה מחדש. באמצעות שמן, אקריל וקולאז׳ים, אני יוצרת שכבות של חומר, צבע וזמן, המרחיקות את הדימוי מהמקור ומטעינות אותו במתח רגשי ובשאלות של זהות, פגיעוּת וכוח. הקולאז׳ עבורי הוא פעולה של חיבור ופירוק בו־זמני – בדומה לאופן שבו הגוף הנשי נחווה במרחב הציבורי והפרטי.
עבודה של עדנה בנס. צילום: באדיבות האמנית