על כלבים ואנשים. זיו ברקוביץ
בימוי: יאיר קדר
חייו ויצירתו של זיגמונד פרויד מסופרים בארבע מערכות, דרך מכתבים אישיים של פרויד, בשילוב אנימציות, דרך שחזור חדר העבודה שלו, דרך חלומות לא ידועים וארכיונים נדירים של סרטים ביתיים שלא נחשפו עד כה, ודרך פסיכואנליטיקאים מובילים בעולם הסרט לוקח אותנו למסע אינטימי ומעורר מחשבה על החלומות, היהדות, המיניות, החרדות והחרטות של הפסיכואנליטיקאי הווינאי.
66 דקות.
בימוי: לי גילת
שחר, נערה יפה ופקחית, מלאה באור מלוכלך וכריזמה, גרה באחת השכונות הקשוחות של העיר בת-ים עם משפחתה הלא-מתפקדת. הוריה גרושים, אביה מאושפז במוסד לחולי נפש, לאימא שלה, שחולמת להתחתן, יש בעיית אלכוהול וגברים ושחר מגדלת בפועל את אחותה הקטנה מורן. שחר, שנפלטה מבית ספר "רגיל", לומדת ב"בית גילה", מסגרת חלופית אליה מגיעות נערות במצבי סיכון. פרי, מורה חיילת חדשה מגיעה להדריך במקום. היא מדריכה לא קונבנציונאלית, כריזמטית ואניגמטית. בין השתיים נוצרות משיכה ודחייה חזקות ומשחקי כוחות, המתחילים בחיכוך של מדריכה ונערה, ממשיכים לחברות נפש ומגיעים להתאהבות שלוקחת אותן אל הקצה.
87 דקות.
נדל"ן. עמרי אלוני
בימוי: ניצן טל
לאחר ניסיון התאבדות ושהות ממושכת בבית חולים פסיכיאטרי, רפאל מחליט לפסל את ״הבורג שחסר לו״ ולקחת אותו למסע מסביב לעולם. הוא עוזב את משפחתו ונוסע עם בורג באורך 3.5 מטר לדכאו, קבר ואן גוך, מוזיאון הגוגנהיים בניו יורק ונהר הגנגס בהודו. בדרך הוא מוצא חברים, מתקבל באהדה ע״י אמנים ואספנים, אבל בנו הצעיר שנשאר בארץ מרגיש נטוש. האם יאלץ רפאל לבחור בין חייו כאומן ובין תפקידו כאב?
94 דקות.
בימוי: אלירן פלד
במותו הותיר פרנץ קפקא מאגר עשיר של כתבי יד שלעולם לא ראו אור, ואיתם הנחיות לחברו הטוב ביותר מקס ברוד לשרוף את כולם. אך ברוד לא עשה זאת, ובחסות הפרתו העולם זכה באחד מהסופרים הגדולים ביותר של המאה ה-20. מעשה הבגידה האלטרואיסטי מוליד את הקללה הרב דורית שתלווה את סיפורנו לכל אורכו, סיפור בן 100 שנים הנע מהרחובות המפותלים של פראג ועד רחוב שפינוזה בתל אביב, שם מזכירתו האגדית של ברוד הולכת לעולמה בגיל 102 ומותירה בביתה כתבי יד שיובילו למשפט שכאילו נכתב ע"י קפקא עצמו.
84 דקות.
חליסה. מאי אבאדי גרבלר
בימוי: דנה מודן
דרמה קומית רומנטית. רגינה ונכדתה מיקה, נוסעות לפולין כדי להשיב את הנכס המשפחתי שהולאם במלחמת העולם
השנייה. אלא שהמשימה מסתבכת מהר מאוד – רגינה מכריזה שהיא מוותרת על כל העניין ורוצה לחזור לארץ, מיקה לא יודעת מאיפה להתחיל, וקרוב-רחוק מרגיז של המשפחה חוזר וצץ בכל פינה. כשמיקה פוגשת מדריך תיירים נאה ומקסים ומתחילה להתאהב, מתפנה לרגינה הדרך למטרה האמיתית בגללה הגיעה לפולין מלכתחילה: למצוא את אהוב נעוריה, ממנו הופרדה לפני שבעים שנה.
110 דקות.
בימוי: אפרת שלום דנון
בישראל 2024 לנשים עדיין אין זכות על גופן. נשים שבחרו להפסיק את הריונן שוברות את קשר השתיקה ומספרות על הפצע, הטראומה, הבושה והכאב שמרכיבים את התהליך הקשה והרגשי שנלווה להחלטה להפיל. לרחם היהודי בישראל יש תפקיד. תפקיד דמוגרפי-לאומי, אותו ייעדה לו הפטריארכיה הגברית. מהממסד הרפואי עד לשלטון על זרועותיו השונות, גברים החליטו וכפו על נשים את השליטה ברחמן. דרך סיפורים אישיים וארכיונים נדירים, נחשפת המערכת הסבוכה, המפלה והנוקשה ששולטת בחייהן ובעתידן של נשים רבות בישראל. 70 דקות.
בימוי: תום שובל
ליבי, אישה מסתורית, פרועה, חסרת גיל, עכבות והיסטוריה, לוקחת אותנו איתה למסע בלתי צפוי. ליבי מחפשת נואשות אחר עזרא, האפוטרופוס החוקי שלה, שניתק קשר ונעלם. עם מספר פרטים עמומים על מקום הימצאו האפשרי, ליבי פוצחת באודיסאה מפתיעה ואינטנסיבית שפותחת בפנינו את תודעתה הייחודית.
102 דקות.
הבורג שחסר לי. באדיבות ניצן טל
בימוי: סופי ארטוס
שרה, אחות בטיפת חלב בשכונת חליסה בחיפה, מטפלת בתינוקות כל יום, אבל אין לה ילדים משלה. שרה מנסה, כבר שנים, להיכנס להריון באמצעות טיפולי פוריות. כשאניה, אמא צעירה במצוקה, מגיעה אליה עם התינוקת שלה, שרה עושה ככל יכולתה כדי לעזור לה. הקשר עם אניה ועדן, ילדתה, יהפוך תיקון למחסור העמוק של שרה. נדמה שכל אחת מהן יכולה להעניק לשנייה את מה שהיא זקוקה לו: בית מחד וילד מאידך.
102 דקות.
בימוי: רוני קידר
זואי היא נערה בריטית שברחה מהלוויה של אמה. רות היא ישראלית שברחה מהחתונה שלה. שתי הנפשות האבודות נפגשות במקרה באמסטרדם ויוצאות למסע פסיכדלי ואמוציונלי להשיב את האמון שלהן בעולם.
95 דקות.
הנכס. ירון שרף
בימוי: אלון גור אריה
השם זאב רווח מעורר דימוי של קומיקאי עממי ונלעג. הדרך שעשה מ"המלט" בתיאטרון הקאמרי לאלימלך זורקין ומשם ל"אדון לאון" מספרת את אחת העלילות המרתקות של הקולנוע הישראלי המסחרי. בסרט נחשף אדם שמעולם לא מצא מקום ושלווה לעצמו; בביתו לא נחשב דתי מספיק, ובעולם הקולנוע לא נחשב אנין מספיק. בתקציבים אפסיים הצליח לייצר סרט בשנה. בעזרת חומרים נדירים, כוויכוח עם אפרים קישון על בימוי "סלאח שבתי" או עדויות על שיטות בימוי שנויות במחלוקת, נחשף הדלק לעבודתו: תשוקה לקולנוע והשאיפה לכבוש פסטיבלי קולנוע. הטרגדיה היא שהפך להיות שבוי בטייפקאסט שיצר לעצמו.
80 דקות.
בימוי: יעל שחר ושרון יעיש
מישה מכתבים שנשלחו בעילום שם חושפים פרשה כואבת על ניצול רגשי ומיני של פסיכולוג שפגע במשך שנים במטופלות שלו. המכתבים, אשר מעולם לא קיבלו מענה, נחשפים ומאפשרים לנפגעות להשמיע את קולן לראשונה. 80 דקות.
בימוי: ענת מלץ
סיפור אהבה. תמרה ואדם, זוג צעיר ופרוע, עומדים להפוך להורים והחיים שלהם בבלגן. רגע לפני שהם מפונים מדירתם בתל אביב, מחליטה תמרה לחפש את ביתם החדש בעיר הולדתו המנומנמת של אדם; חיפה. במהלך יום בלתי נשכח של חיפושי דירה להשכיר הם זוכים להצצה חטופה, אך אינטימית, לחיים של אחרים, והמסע למציאת בית הופך למסע אל נבכי אהבתם הסוערת.
בימוי: דני רוזנברג
ב-18 באוקטובר לפנות בוקר יוצאת דר בת ה-16, בחזרה אל ביתה בקיבוץ ניר עוז בכדי לחפש את כלבתה שאבדה שם במהלך השבת השחורה. בקיבוץ הנטוש אין זכר לכלבה ורק זיכרונות אמה, שנחטפה מביתם, מרחפים בחלל האוויר.
82 דקות.
פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, מתקיים בתמיכת המועצה הישראלית לקולנוע - משרד התרבות והספורט, משרד התיירות, המשרד לשיתוף פעולה אזורי ועיריית חיפה.
הפסטיבל מופק ע"י אתו"ס – החברה לאמנות תרבות וספורט חיפה.
מנהל אמנותי - ירון שמיר
יחסי ציבור - דורית חורדי, אפרת גורמן.