בסביוני דניה פועלת כבר שנתיים וחצי מסעדת פאן התאילנדית ## המסעדה נקראת על שמה של השפית פאן, שמגישה אוכל תאילנדי אותנטי ## מי שרוצה להתרשם מהטעמים העזים של האוכל התאילנדי האמיתי, ימצא אותם שם ## ומי שמעדיף טעמים מרוככים יותר שמתאימים לחיך המקומי, יכול לבחור את דרגת החריפות המתאימה לו ## אז למה לא יכולתי לטעום חלק נכבד מהמנות? רמז: חלב קוקוס...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
לפני כשנתיים וחצי נפתחה בסביוני דניה, וליתר דיוק – ברחוב אוסקר שינדלר 7 - מסעדה תאילנדית בשרית כשרה. המסעדה נקראת Pan, על שמה של השפית פאן.
היא הגיעה ארצה בעקבות האהבה, ועבדה במסעדת פאפאיאנו האיטלקית בטירת כרמל, ושם הפתיעה מדי פעם את אנשי הצוות במאכלים מארץ מוצאה. בעלי המסעדה התלהבו, וכך צץ הרעיון לפתוח מסעדה תאילנדית בסביוני דניה, במקום מסעדת אזומאמי שפעלה שם, ולמנות את פאן לתפקיד השפית הראשית.
פאן מכינה אוכל תאילנדי אותנטי, אמיתי. טעמים עזים וגם חריפים, ולכן מאפשרים לסועדים לבחור את דרגת החריפות. אני, שגדלתי בבית אשכנזי עם אוכל תפל למדי, הסתפקתי בדרגת החריפות הנמוכה ביותר.
וזה המקום לציין שמרבית המסעדות האסיאתיות בחיפה עושות הנחה של ממש לסועדים, בכך שהן מתאימות את המנות המקוריות לחיך הישראלי. אצל פאן אין חוכמות. המנות מוגשות בדיוק כמו בתאילנד, מה גם שלאחרונה היא נסעה לשם לסיור קולינרי ממושך וחזרה עם תבלינים, מתכונים ורעיונות חדשים.
ציינתי שמתוך התחשבות בחיך המקומי, הסועדים יכולים לבחור את רמת החריפות, וכדאי לדעת שאפשר גם לבקש אופציות ללא גלוטן, ויש גם אופציות טבעוניות.
בניגוד לחיך המקומי, לפני כחודש הגיע למסעדה במפתיע שגריר תאילנד בישראל עם פמלייתו ואורחיו. הסתבר שבמסגרת סיור שהם ערכו ברחבי הארץ, הם דגמו מסעדות תאילנדיות, וכאשר הגיעו לחיפה הם בדקו בגוגל, התרשמו מהציון הגבוה, ונחתו בסביוני דניה. הם הזמינו את התפריט כולו, והתלהבו עד מאוד. תוכלו לראות את השגריר בתמונה.
אחרי שנתיים וחצי הגיע הזמן לבקר שם שוב. לא ככה? הזמנתי שולחן לשעה מוקדמת, אבל אז הוזעקתי לטבעון, כדי להחליף מרצה ידועה שחלתה. היות וכך, נחתנו במסעדה די מאוחר, ופאן כבר לא נכחה במקום. בכל אופן, הנה תמונה שלי איתה מלפני שנתיים וחצי...
שימו לב: בעוד כשבועיים התפריט יוחלף לתפריט חורף, כך שחלק מהמנות שטעמנו הפעם אולי כבר לא ישרדו בו. בכל אופן, נאמר לי שבתפריט החדש יככב גם סושי. מסתבר שמתישהו היה במסעדה פופ-אפ עם סושי וזה תפס חזק, ולכן – למרות שסושי רחוק מלהיות מאכל תאילנדי – הוא ייכלל בתפריט החדש. מה שבטוח, זה יביא קהל נוסף.
עברתי על התפריט, וכל שמות המנות היו סינית בשבילי, וליתר דיוק – תאילנדית. המלצרית ולירון, הבעלים, נחלצו לעזרתי. הם סיפקו המלצות, הסברים, וגם הזהירו אותי מפני מנות שמכילות חלב קוקוס. אז גם גיליתי שניתן לסרוק ברקוד בתחתית התפריט, ומתגלה בטלפון מראה המנות כולן. וזה מה שעשיתי.
זה לא סוד שאני רגיש לחלב קוקוס, ולכן הוגש לנו מרק הדגל של המקום טום קא גאי ללא חלב קוקוס. ביקשתי מנה מוקטנת כדי שנטעם מרק נוסף, אבל נאמר לי שהוא לא ניתן להקטנה, אז פשוט חילקנו את תכולתה של הקערה הגדולה למדי לשתי קערות קטנות יותר.
לא אפרט כאן את כל מרכיבי המנות, כי מוטב להוסיף תמונות של התפריט. בכל אופן, מהראשונות טעמנו פו פיה (זוג אגרולים), פה סה (ביסים קטנים של לברק מטוגן עם אטריות אורז ועוד), יאם טאנג (סלט מלפפונים), יא פה קו (דג לברק מטוגן עם עגבניות שרי ועוד).
לעיקריות בחרנו מנה של פאד קפאו (עם אורז מאודה ואנטריקוט), וגם מנה של פאד סי יו (אטריות אורז עם פילה בקר). למעשה, שמתי עין דווקא על העיקרית יוצאת הדופן בתפריט – פה קפונג (פילה לברק צרוב על הפלנצ'ה), אבל נאמר לי שהמנה מכילה קרם קוקוס, ולא ניתן להגיש אותה בלעדיו. כן, אני בעייתי. אני יודע...
אז איך היה? אשתי, שמאז ומתמיד אהבה את המטבח האסייאתי, התענגה על כל מנה ומנה, וסיכמה שזו אחת הארוחות הכי טעימות בתקופה האחרונה. אני, שהחיך שלי מן הסתם ישראלי מדי, הסתייעתי במלצריות שהעניקו עיצות טובות לגבי מה לבחור ומה לא לבחור מתוך התפריט. הן דאגו לוודא שאין חלב קוקוס במנות שבחרתי בעזרתן, ואפילו לא קארי. אז כן, היה לי טעים, אבל לא ברמות ההתלהבות של אשתי. לא קשה לנחש, שאשתי השתמשה כמובן במקלות האכילה, ואילו אני – בסכין, מזלג וכף.
בשלב הקינוח התברר שהיות ומדובר במסעדה כשרה בשרית, לא ניתן להשתמש במוצרי חלב, וכל הקינוחים מכילים תחליף בדמות חלב קוקוס... לא לדאוג. רגע לפני שהתבאסתי, הביאו לי עוגת שוקולד פרווה עם בננה מקורמלת מעליה, שבהחלט עשתה את העבודה.
לפני שיצאנו לכיוון הבית, הצטלמתי כמובן עם לירון.
כשרות: כן. בשרי.
שעות פעילות: ימים א'-ה' 22:00-12:00, שישי 16:00-12:00.
