זהו פאב, זהו מקום מפגש, זהו מקום להופעות. זהו נולה סוקס ## 17 שנים הוא קיים, והסטודטים וגם תושבי שכונת נווה שאנן רואים בו בית ## הגענו אליו בשישי בצהרים כדי ליהנות מהופעת של להקת בלוז ורוק, וגם מהאוכל הפשוט והטוב ## המחירים ידידותיים, וכך גם הבעלים
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
הפאב האהוב עליי, נולה סוקס במרכז זיו, קיים כבר 17 שנים בערך. נהגתי לבלות בו גם בגלגולו הקודם, עוד לפני שחגי וייס ויוני יוסף הפכו אותו לנולה סוקס. ואם אתם זוכרים, הפאב נקרא על שם נולה, כלבתו של יוני, שהיתה שחורה ורק כפות רגליה לבנות, מה שגרם לה להיראות כאילו היא גורבת גרביים. ומכאן - נולה סוקס.
במשך שנתיים בעבר הרחוק קיימתי שם הרצאות בנושאי מוזיקת רוק, וזה היה שילוב מנצח. סיפרתי על הרולינג סטונס, או על כוורת, או על גיבורי רוק אחרים, באווירה קלילה ושמחה של פאב, עם בירות לכולם, ומלצריות שעוברות בין השולחנות עם סלטים והמבורגרים. זה לא רק פאב, זה גם מקום מפגש.
נולה סוקס עבר כמה סבבי שיפוצים ושינויים מבניים ותוכניים במהלך 17 שנותיו. גם במת ההופעות שינתה צד. היא כבר לא בצד של הרחוב (רח' שלום עליכם 4), אלא בצד הפנימי. פחות רעש לעוברים והשבים.
בימי שישי בצהרים תמיד מתקיימות שם הופעות. בשישי האחרון יצאתי לצוד שתי ציפורים במכה אחת: גם להתרשם מהופעתה של להקת בלו בנד, שמעוניינת להופיע אצלי במסגרת ארועי הרוקולנוע בסינמטק, וגם לשבת בפאב על בירה ולנשנש משהו תוך כדי האזנה למוזיקה.
הגענו בשעה 13:00, כדי לתפוס מקום טוב מול הבמה, ועברנו על התפריט. ההיצע כולל פיצות, בורגרים, סלטים ועוד. הזמנו צלחת ירקות (45), ארוחת חזה עוף על האש עם פירה חלבי (59), נולה בורגר של שתי קציצות של 125 גרם כל אחת (55), סלטון שרי עלים (19) ופוטטוס (25). מחירים שווים לכל נפש, מה גם שהקהל הדומיננטי של הפאב מורכב מסטודנטים, וגם מי שאינו סטודנט התרגל לרמת המחירים הידידותית.
זהו פאב עם אוכל מצוין. והוא לא היחיד. לא מעט פאבים מציעים כיום מנות ברמה של מסעדה טובה. בעבר, במקום אחר, יצא לי לטעום מנות מופלאות פרי דימיונו וכישרונו של חגי וייס, השותף שאחראי על הקולינריה, וגם כאן הוא מוציא לפעמים ספיישלים ומתכנן בקרוב מנות חדשות.
שותפתי לארוחה, שהיא חובבת גינס מושבעת, הזמינה חצי גינס מחבית. אני, שאני מת על קסטיל רוז', הזמנתי לי בקבוק. היא קיבלה את מבוקשה, אני לא. הקסטיל רוז' בדיוק אזל, לצערי. כך שהסתפקתי בקרלסברג לונה.
ואם הזכרתי בירות, הרי שבנולה מקיימים גם סדנאות אלכוהול, שכוללות הרצאות, הסברים, הדגמות וטעימות. עד 25 משתתפים בכל מפגש.
הגענו, כאמור, בשעה 13:00, הלהקה היתה אמורה להתחיל את ההופעה בשעה 14:00, ולהמשיך עד 16:00 עם הפסקה קלה באמצע. אבל, מי כמוני מכיר נגנים ואת התאווה לעלות לבמה ולנגן... כך שכבר כאשר התיישבנו הם ביצעו ניסוי כלים ממושך מול הסאונדמן מקס המצוין, שכבר עבד איתי בעבר בהופעות שהפקתי. מיד אחר כך זכינו ללהיט רודף להיט של שירי בלוז ורוק. הכניסה למופעים, אגב, היא חינם.
בימי שישי בצהרים הקהל מגוון מאוד, ומורכב בעיקר מחובבי מוזיקה. מחוץ לפאב יש שולחנות עבור מי שמעדיף להיפגש עם חברים, ללא צלילים בווליום גבוה שפחות מאפשר שיחות ודיבורים. וכך, למרות שחגי וייס הבחין בי והתיישב לצידנו כדי להרים צ'ייסרים ולשוחח קצת, התקשינו לשמוע זה את זה, מה שזיכה אותנו בעוד סיבוב צ'ייסרים. הוא וזוגתי - וויסקי. אני - ליקר ליצ'י.
המנות היו טעימות. מאוד. הסלט הפתיע בגודלו. מאוד. התקשינו להשתלט עליו גם בכוחות משותפים. את הקינוח ניכסתי לעצמי - קינדרבומב (45), מוס שוקולד על בסיס ביסקוויט שקדים בציפוי שוקולד מריר, ובליווי קצפת.
ולסיום, ואת זה השארתי לסוף. למרבה הצער, הכלבה נולה ששימחה את באי הפאב במשך שנים, כבר לא איתנו. היא הלכה לעולמה בשיבה טובה לפני כשנה וחצי.