החל מהביקור הראשון שלי במסעדה לפני כ-12 שנים, ובכל הביקורים הבאים – תמיד היה מוצלח ## לכן היא מככבת אצלי בין 3 המסעדות שאני תמיד ממליץ עליהן, לחברים, למכרים, וגם לאנשים שעוקבים אחרי סקירת המסעדות שלי שמתפרסמות באתרים השונים ובקבוצות פייסבוק רלוונטיות ## הפעם לקחנו הפסקה ארוכה, יותר משנה וחצי, אבל הנה חזרנו!
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
מה לי ולמשחקי כדורגל? שום דבר.
מיטב חבריי נגנבו מכך, שבמשך 5 שנות מגוריי בלונדון לא טרחתי להגיע אפילו למשחק כדורגל אחד. אז הרגעתי אותם, שהתגוררתי (ועדיין) הרבה יותר שנים בישראל, ולא טרחתי גם כאן להגיע לשום משחק.
אבל, השבוע פגש אותי המשחק הפופולארי הזה (22 אנשים רודפים אחרי כדור אחד, נכון?) דווקא כאשר נסענו אל מסעדת רפאלו בקסטרא. כשהתקרבנו אל הקניון גילינו שכל הסביבה מלאה במכוניות חונות, והתחלנו לדאוג שמא ניאלץ לחזור על עקבותינו, כי לא יימצא לנו מקום חנייה. אבל, אל דאגה, השומר בכניסה לחנייה של קסטרא, בלם את כל חובבי הכדורגל, והכניס אותנו פנימה אחרי שהוכחתי לו שיש לי בטלפון הזמנה למסעדה לשעה 17:30.
וכך מצאנו את עצמנו באחת המסעדות הכי אהובות עלינו, עוד מאז פתיחתה לפני כ-12 שנים (אם אני לא טועה). עם השנים פיתחתי עם בעליה סהר ברונשטיין קשר חברי, שבזכותו ביקשתי בעבר לא פעם שימצא מקום לחברים שלי שהשתוקקו להגיע במועד כזה או אחר, ונענו שאין מקום כי הכול מלא. אני לא יודע איך הוא הצליח לעשות זאת, אבל סהר מעולם לא איכזב.
גם אחת מבנותיי עבדה שם לפני שירותה הצבאי, והיא סיפרה על יחס טוב והוגן מצד הבעלים, ועל מקום נקי ומתוקתק. וגם את זה אני זוכר לטובה.
ועכשיו לתכל'ס - רפאלו השיקה תפריט חדש, ששידרג מנות מסוימות והוסיף מנות חדשות. המסעדה עוברת תהליך אבולוציוני של מעבר ממטבח איטלקי אותנטי למטבח איטלקי מודרני.
התחלנו עם מנת פתיח, שכללה 2 יחידות של טארטלט טונה אדומה (59 ₪). הפתיחים מוגשים החל מהשעה 12:00, והם קטנים ממנות הפתיחה, אבל מומלץ לנסות לפחות אחד מהם.
מיד אחר כך עברנו לכמה מנות ראשונות, כולן חדשות וכולן ערבו לחיכינו: סהרוני כרישה צלויה (64 ₪); שקדי עגל עם קרם שום וסלסה ורדא (79 ₪); טונה אדומה טרייה עם ויניגרט מלפפון וסלרי (79 ₪); ארנצ'יני כרישה וליים (58 ₪).
לפני שהמשכנו לעיקריות, הגישה לנו המלצרית סורבה פסיפלורה לטובת רענון והחלפת הטעמים בפה. והיות וביקשנו הפסקה קלה בין מנות הפתיחה לעיקריות, ניצלנו את ההזדמנות כדי להעיף מבט בהשקעה העצומה בעיצוב המקום ובנראות שלו. מסעדה ותיקה ונחשבת כמו רפאלו משתדלת לחדש כל העת. אם בעיצוב המקום, ואם בתפריט.
את סהר פספסתי כשהגעתי, אבל זכיתי לערוך היכרות עם מנהל המסעדה, שמוליק בן שמעון, שענה בסבלנות על שאלותיי. גם המלצרית שחר ידעה לענות לכל שאלה שלי, ואפילו אחראי הבר אריאל וינוקורו לא נבהל כאשר הכרזתי שאני לא מבין גדול באלכוהול וביקשתי לשתות "קוקטייל של כוסיות" (כלומר: מתוק ועם מעט אלכוהול).
הוא הגיש לי קוסמו ויולה (Cosmo Viola), קוקטייל שבהחלט ענה על מה שביקשתי. ובהמשך הערב נעניתי להצעתו לעלות קצת בדרגה, ושתיתי פסקה פרסקה (Pesca Fresca) על בסיס וודקה. בינינו, העדפתי את הקוקטייל הראשון.
עברנו לעיקריות, שאחת מהן ותיקה – פילה בקר אנגוס עם ניוקי ואספרגוס (179 ש"ח), ואחת חדשה – פילה דג ים צלוי, עם ניוקי ברוטב חמאת מרווה וזעפרן (139 ש"ח).
המנה הבשרית היתה מיועדת לי, וזו מן הים – לשותפתי לארוחה. כמובן, טעמתי גם מהמנה שלה. והיא – משלי. אחרי הטעימות ההדדיות, אני הייתי מבסוט מהבחירה שלי, והיא – מהבחירה שלה...
אגב, אל דאגה: המנות החדשות לא דחקו החוצה את מנות הדגל של המסעדה (קנלוני, לזניה, סלט פנצנלה, קרפצ'יו בקר ועוד). הן עדיין מככבות בתפריט, לטובת מי שנשאר נאמן להן. אני בהחלט מתגעגע אליהן, אבל הפעם הבטחתי להתנסות במנות חדשות.
צוות המסעדה גדול, מקצועי ועומד בכל רגע נתון לרשות הסועדים. בניגוד לכל מיני מסעדות בהן צריך לנפנף באטרף למלצרים חובבניים, כדי שיואילו בטובם להסיר את העיניים מהנייד או להפריע להם בעת שיחה צפופה עם מלצר אחר.
נכון. המחירים לא זולים. אבל מי שמעוניין להתארח בסטייל ובקלאסה, ולקבל מנות מושקעות מחומרי גלם איכותיים - זה המקום בשבילו.
לא כשר.
שעות פתיחה: א'-ד': 12:00-23:00, ה'-ו'-שבת: 12:00-24:00.
