אשתי ואני הצצנו בתפריט והתלבטנו ## האם להזמין מנות מוכרות ואהובות, או לבחור בלא נודע, ולהיותיותר סקרן, יותר נועז, יותר הרפתקני? ## בסופו של דבר בחרנו גם וגם, בעזרתו של המלצר האדיב והמקצוען...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
השבוע, היתה לי הרצאה במרכז הכרמל, וכאשר סיימתי כבר ירד הערב, וזו היתה הזדמנות פז לקפוץ לאיטליאנו דלי קפה בקומת הכניסה של מרכז פנורמה.
התיישבנו באותו שולחן בו ישבנו בפעם הקודמת, לפני כמעט שנה, והתחלנו לעיין בתפריט. זוגתי גילתה עניין בפוקאצ'ה קוואטרו מהראשונות, שאני מניח שהיא נקראת כך בגלל 4 סוגי הגבינות שמאכלסים את תוכנה, ולא בגלל סוזי קוואטרו, הזמרת הסקסית שאהבתי בגיל 14.
אני חשקתי בסלט פנצנלה, בעיקר כי אני יודע מה הוא מכיל. למה שלא תלך על סלט אחר? תהתה זוגתי. אתה תמיד בוחר את אותן מנות. תהיה קצת יותר סקרן, יותר נועז, יותר הרפתקני! איזה מין סוקר מסעדות אתה?!
צודקת. אבל בתפריט הופיע, למשל, סלט שוק איטליאנו, וכתוב עליו שהוא מכיל: "את כל הירקות הטריים שחייבים להיות בסלט בריא צבעוני ומלא כל טוב".
נשמע טוב. נכון? אבל מה אם אמצא בו כוסברה, שאני שונא? ומה אם לא יהיו בו עגבניות, שהן הירק האהוב עליי?
או-קיי, אז בשביל זה יש מלצרים! ובאיטליאנו דלי קפה הם מקצוענים! המלצר שהגיע אלינו מיד זיהה אותי וזכר אותי מהטקסי בורגה, שם חיסלתי המבורגר לפני למעלה משנה. הוא מיהר להראות לי בטאבלט שלו תמונה יפה של סלט השוק, ואני השתכנעתי להזמין אותו.
גם בהמשך, הוא הראה לנו תמונות יפות וברורות של מנות שונות שגילינו בהן עניין, והבטיח שמה שנקבל לשולחן לא יהיה שונה מהתמונות.
למרות הערתה של זוגתי, לא ויתרתי על קרפצ'ו סינטה (שאני תמיד מזמין, אם הוא כלול בתפריט), וכאשר הגענו לעיקריות, דילגתי על הפיצות, הפסטות והבצקים למיניהם, ובחרתי בפילה סלמון צלוי על הפלטה, וקיבלתי אותו ורדרד ועסיסי כמו שאני אוהב.
זוגתי בחרה ריזוטו פטריות, אבל המלצר המליץ לה לבחור במקומו ברביולי גבינה במילוי גבינות רכות ופרמז'ן. שנינו היינו מרוצים ושבעים.
התפריט מציע 4 סוגי בירה מבקבוקים. אבל עוד בטרם החלטנו איזו בירה לבחור, המליץ לנו המלצר על אפרול ספיריט, שיש עליו מבצע: 1+1 במחיר 47 ש"ח. אז הלכנו על זה, לא לפני שהוא שאל בדאגה אם אנחנו נוהגים אחרי הארוחה.
אני נוהג, הודיתי, אבל אני כל כך גרוע בנהיגה, שממש לא משנה אם שתיתי או לא.
ואז הגיעה הפאשלה. ואני לוקח עליה את האחריות...כמיטב המסורת, התייצבתי לצילום משותף עם המלצר רוברטו ועם המנהל ברונו. ואחרי שהצטלמנו ועשינו פוזות למצלמה, עברנו להצטלם במיקום אחר.
וכך, בינתיים, נשרפה לה קלות הפיצה שהמתינה כל אותה עת בטאבון ללקוח החביב שעמד מול הפתח והזמין אותה לטייק-אוויי.אבל, לא נורא. גם הוא זיהה אותי, וחייך בהבנה. וברונו מיהר לאפות לו פיצה חדשה.
ואם לסכם, כל מנה היתה פגז. הטענה היחידה שלי היא אודות הסלט. הוא פשוט היה גדול מדי... האווירה היתה מקצועית, ובכל זאת גם חברית. רוברטו התגלה כמלצר מנומס, קשוב ודרוך לכל סימן שלנו. החליף לנו סכו"ם כשעברנו לעיקריות, והקפיד לאסוף כל מפית משומשת ולהחליף אותה בחדשה. הוא היה אדיב ונחמד, וידע לענות על כל שאלה. קשה לפגוש כאלה מלצרים במסעדות אחרות כיום.
יצאנו אל הלילה שכבר התחיל להיות גשום. אל דאגה. לפני שנכנסנו למכונית, מסרתי לאשתי את המפתחות, כדי שגם נגיע הביתה בשלום. :)
