בשדרות מוריה 33, על הציר המרכזי של הכרמל, פתחו דני הוק סגל ושותפיו את ג'ארה בר ## הדעיכה של הציר בעשור האחרון לא מדאיגה אותו, להיפך ## לאור ההצלחה של הבייבי הגדול שלו, וניה ביסטרו, יש מצב שהוא יודע מה הוא עושה
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
את דני הוק סגל אני מכיר מאז שהיה בן 16 או 17. הוא ולהקת הרוק שלו דאז ("המגיפה, המגרפה והחתול") הקליטו באולפן ההקלטות שהייתי שותף בו בהרצליה. אלבום האוסף שהכיל את השיר הפך לפריט אספנים, ועד היום מזמינים ממני את העותקים האחרונים שנותרו לי ממנו. השנה היתה 1991. מאז זכיתי להכיר ולהתיידד גם עם אחותו מיכל ועם אמו רותי.
שיר מס' 19, "יום במעבדה". על הגיטרות: דני סגל...
בשבוע שעבר נפגשנו בעניין אחר לגמרי. אהבת המוזיקה, שפועמת בלבבות שנינו, ליוותה אותנו לאורך כל המפגש, אם בזכות הרמקולים שניגנו מעלינו, ואם בזכות התוכנית העתידית להביא בימי ראשון רביעיית נגנים, ואחריה די.ג'יי שיתחיל עם ג'אז ויעבור להאוס.
אבל, רגע. זה בכלל לא הסיפור כאן.
ידידי דני פתח בתחילת מאי בשד' מוריה 33 את JARRA BAR, ומיד הזמין אותי לבוא להיפגש איתו שם. האמת, משכתי זמן. גם כי הייתי עסוק, וגם כי אני לא מבין או מתעניין באלכוהול.
בקיצור, עבר בערך חודש וחצי עד שנפגשנו שם. דני הוא בכלל פסיכולוג ומטפל זוגי, אבל את הקילומטראז' שלו בתחום המסעדנות הוא עשה מאז 2016, עת נכנס כשותף בווניה ביסטרו. פעם בשבוע הוא מתייצב לעבוד בג'ארה בתור אחמ"ש, בשביל הכיף שלו. בשאר הימים הוא משתדל לקפוץ מביתו שנמצא בקרבת מקום - גם בשביל הכיף שלו...
שותפיו בג'ארה הם פאדי אידריס, שהיה הבעל-בית בגלגול הקודם של המקום (שעבר כבר לא מעט גלגולים, כולל ימים בהם שכן שם לחם ארז) ותמרה בן נתן, שהיתה מנהלת בר מפורסם בתל אביב.
ציר מוריה היה להיט בשנות ה-90 ובשנות ה-2000, אלא שאז השתנתה מדיניות העירייה, אולי בהשפעת דיירים שהיו מקושרים לצינורות החשובים, וחיי הלילה עברו בברכת העירייה אל העיר התחתית. סצינת הלילה השוקקת שפעלה לאורך שד' מוריה ורחוב חורב, הותירה רק שרידים אחדים, שעדיין ממלאים את הצורך של תושבי הכרמל הבורגניים יותר והצעירים פחות, לצאת לבלות.
מצאנו בפוקס חנייה בקרבת מקום, ועשינו לשם את דרכנו. אני גדלתי עד גיל 14 ברחוב הספורט הצמוד לשם, ואני זוכר את המכולת של האחים הלברשטט, את חנות הירקות של ציפורי ואת שאר המקומות של פעם, שהתגלגלו עם הזמן לאחסן פאבים ומסעדות.
ג'ארה אינו רחב מימדים. הוא חמוד וביתי. אפשר לשבת על הבר או באחד השולחנות הפנימיים, אבל העדפתי לשבת בחוץ, קרוב למדרכה, וקרוב לחברי הטוב, המהנדס ואיש המטאל רונן שטרנברג, שהבטיח להשאיר לי את הז'קט שלו אם ייצא משם לפניי, אבל הצליח לחמוק עם הז'קט בחשכת הלילה...
התפריט של ג'ארה שם דגש בעיקר על יינות וקוקטיילים, ופחות על אוכל. דני עדכן שהתפריט יגדל ויתרחב עם הזמן, והזמין לנו 4 מתוך 6 המנות שהוא מכיל כיום (נקניקיות, סלט קפרזה, גבינת בושה ומאפים מהמטבח של אדולה). המנות היו טעימות ומשביעות, אבל היות ובאותו ערב גם נערכו ניסיונות במטבח להרחבת ההיצע - שמחתי להיות שפן ניסיונות ולטעום גם סוכריות עראייס וגלילות חציל.
בנושא הנקניקיות היתה לנו התלבטות. לפי התפריט ניתן לבחור שתי אופציות מתוך שלוש: נקניקיית בקר עם גבינה, נקניקייה של בשר לבן ונקניקייה חריפה. היות וחלקתי את כל המנות עם זוגתי, חשקתי בשתי האופציות הראשונות, בעוד שהיא העדיפה את האופציה החריפה (הסבר קצרצר: אני אשכנזי, היא לא).
דני, שישב איתנו פתר את הסוגייה בדרכו שלו: הוא ביקש מהמטבח להוציא לנו את כל שלוש האופציות, וכך שמר על שלום הבית. כבר ציינתי שהוא פסיכולוג ומטפל זוגי...?
ולגבי אלכוהול... אז נכון שיכולתי להזמין בירה (זוגתי קלטה שיש גינס, ומיד אורו עיניה והזמינה חצי ליטר), אבל ממני היו ציפיות שאזמין משהו יותר רציני. הסברתי שאני מקסימום שותה קוקטיילים של קוסיות (מתוק ומופחת אלכוהול), אז הכינו לכבודי משקה שמעתה והלאה ייקרא "קוקטייל הלוהטת" (על שם להקתי, כמובן, קילר הלוהטת), ואני ממליץ עליו בחום רב... :)
דני מאמין שג'ארה יצליח. אילולא היה מאמין, לא היה נכנס להרפתקה. אגב, יום אחרי שנפגשנו החלה המלחמה מול איראן, שאולי טרפה את הקלפים ואת סיכויי ההצלחה, אבל תרשו לי להתעלם מהפרט הלא זניח הזה בינתיים.
כולם יודעים שמסעדנות זה עסק מסוכן, וכולם מכירים את האחוז הגבוה של הכישלונות בתחום. אבל, לא פעם זה בגלל מישהו שנורא רוצה לארח את חביו ולהרגיש שיש לו פאב או בית קפה, או בחור צעיר שמתלהב ומשקיע את מה שיש ואת מה שאין לו. אנשים כאלה יפלו וגם יפילו לפעמים את קרוביהם או שותפיהם.
דני: "מסעדנות זה תחום קשה. נכון. אבל בראש ובראשונה זה עסק. וזה עסק מורכב שמיועד למקצוענים. בביסטרו וניה עשיתי לא מעט טעויות של טירונים, אבל לקחתי שותפים נהדרים ולמדתי לתקן טעויות. את מה שלמדתי שם, אני מתכוון ליישם כאן, ואני מאמין שיש לי כעת מוצר טוב כאן להציע לתושבי חיפה. אני ממש אוהב את חיפה, ולא שותף לאמירה שאין מה לעשות בחיפה."
אם לסכם, מקום סימפטי, אנשים טובים, אוכל טעים, מוזיקה נעימה, אחלה אווירה, ולא פחות חשוב - מומלץ להזמין את קוקטייל הלוהטת!!
