אוליפנט: התותחים נדמו בלבנון, הקהל נהר לבר היין בכרמל
אוליפנט: התותחים נדמו בלבנון, הקהל נהר לבר היין בכרמל
המסעדות ובתי האוכל בחיפה חטפו במהלך המלחמה מכה שהפילה אותן לקרשים ## רבות מהן לא יתאוששו. הניפו דגל לבן והרימו ידיים ## בר היין אוליפנט פתח את שעריו מחדש עוד לפני הפסקת האש ## הגענו בערב חמישי, יום וחצי אחרי עצירת הלחימה בלבנון, והמקום התמלא בסועדים ובאופטימיות ## אקספיזם? חזרה לשגרה? לפחות, היה טעים ונעים
יורם מארק-רייך אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
האמת, קצת חששתי להגיע בערב חמישי אל בר היין אוליפנט, פן אגלה שאני היחיד שהגיע למסיבה. מה גם שהדי.ג'יי שרון לוי הגיע והתקין את הציוד שלו, בעת שהמקום עדיין היה ריק.
אבל קצת אחרי 20:00, כשהוא התחיל לנגן, התחילו לזרום פנימה זוגות וקבוצות חברים, והמקום התמלא באנשים ובמוזיקה ובחיים. אווירה נעימה, מזמינה, אנשים יפים שהתגעגעו לקצת נורמליות. וכן, לא שכחנו את עזה שממשיכה לדמם, את החטופים שעדיין שם, את הממשלה המטורללת, את הכאוס הכללי.
במהלך כחודש וחצי המקום היה סגור, והבעלים שף דודי קדם המשיך לשלם מכיסו משכורות לאנשי הצוות, כדי לשמור עליהם וכדי לתמוך בהם. והנה, בשבת שעברה, טיל של חיזבאללה כיסח את בית הכנסת הסמוך, וההדף הגיע גם לאוליפנט. נזקים קלים לרכוש, ובאסה גדולה לנפש.
אבל גם זה מאחורינו, ועכשיו הפסקת אש ואפשר לנשום קצת. אז הגענו לטעום מהתפריט החדש, שהינו כשר וללא בשרים. רק פתיחים, מנות של ירקות (טווח מחירים: 48-68 ש"ח), מנות של דגים נאים (טווח מחירים: 62-74 ש"ח, עם חריג אחד: פילה בר-ים 138 ש"ח), ופלטת גבינות (95 ש"ח).
הזמנו פתיח (לחם קובנה), 2 מנות ירקות (סלט עגבניות + ליטל ג'ם), 2 מנות מן הים (טרטר טונה + סשימי דג לבן), ונהנינו עד מאוד מתוצרי ידיו הטובות של השף, שאני מלווה אותו כבר כמה שנים טובות במסעדות שונות.
בדיוק כאשר סיימנו ועמדנו ללכת, הגיע דודי קדם. הוא התיישב איתנו לשיחת רעים, הזמין לעצמו ולאשתי יין אדום שאהוב מאוד על שניהם (קברנה פרנק), וסיפר איך עברה עליו התקופה האחרונה, ומהן תוכניותיו לעתיד הקרוב. אני לא חובב יינות, ולכן לא הצטרפתי אליהם.
עצוב לדעת שכל כך הרבה מסעדות ומקומות אוכל בחיפה לא שרדו את המלחמה, ושלא מעט מקומות בקושי שורדים. אוליפנט של דודי קדם מחזיקה את הראש מעל המים, והיה טוב לדעת ולראות שאנשים ממלאים את המקום, וצמאים לחזור לשפיות.
דודי הוא סוס עבודה, יזם סדרתי, לא נח לרגע, רץ קדימה. התוכניות לעתיד הקרוב והרחוק גדולות ומרחיקות לכת. אבל, בכל זאת, לאחרונה הוא הנהיג לעצמו מטרה - לפחות יום אחד בשבוע - להרגיע. בשישי בערב המקום סגור, ודודי בבית עם האישה קורל ושתי הבנות הקטנות, מבשל להן, מקדיש להן את זמנו. זמן משפחה. וזה ממשיך גם בשבת. עד לצאת השבת.
לא את כל התוכניות שעל הפרק אני רשאי לגלות, אבל כן אספר שב-30.12 הוא מתכנן פתיחת בר קוקטיילים חדש במלון כרמלה במרכז הכרמל, וביום שני הקרוב הוא יערוך פרזנטציה באחת מחברות ההייטק הכי חשובות (אחי המהנדס עובד שם, וכבר עדכנתי אותו שכדאי לו להגיע לעבודה באותו יום...)
ולמחרת הביקור שלנו באוליפנט הוא השכים קום, כדי להשתתף בתוכנית הבוקר בערוץ 13.
"דודי,"אמרתי לו, מתוך אהבה ודאגה. "אתה לא רץ מהר מדי? אתה שוקל את הכול בכובד ראש?"
"אל תדאג, אחי. אני רץ קדימה במלוא הכוח. כבר אמרתי פעם שבעתיד אמצא את עצמי או על למבורגיני או על קורקינט חשמלי..."
+++
כשר.
ימי פעילות: א'-ה': 18:00 עד אחרון הסועדים. ו': 9:00 עד 16:00. שבת: מצאת השבת עד אחרון הסועדים.
