חיפה נחשבת לעיר השווארמות, ואחת הוותיקות שבהן, אם לא הכי ותיקה, היא השווארמה הקטנה והמטריפה בשכונת אחוזה ## הגעתי לשם רגע לפני שפיסת הבשר האחרונה נחתכה מהשיפוד, וישבתי לשיחה עם הבעלים, אבי ג'מאל, שהוא חבר ותיק...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
השלט מכריז: 'שווארמה קטנה וטעימה', אבל כולם קוראים למקום – 'שווארמה קטנה ומטריפה', כמו שקראו לו לפני שהשם הוחלף באופן רשמי, כדי שלא יצלצל בטעות באוזן כמו המילה 'טרף', שזה ההיפך מכשר.
את המקום אין צורך להציג. מדובר במוסד חיפאי שפועל כבר עשרות שנים ברחוב גת פינת חורב. על המלאכה מנצח אבי ג'מאל, שגם אותו מכירים כולם, שף במקצועו, ובנו של יוסף ג'מאל ז"ל, שבמשך שנים רבות היה הבעלים של פלאפל ג'מאל ברחוב ביאליק 5 בהדר. ייתכן שזה היה דוכן הפלאפל הראשון בחיפה.
עם משפחת ג'מאל יש לי היכרות וחברות רבת שנים. עם אבי ג'מאל, כמובן, וגם עם בנו יוסי ג'מאל, מפיק ותיק ומצליח של מופעים, וגם עם האח חיים ג'מאל ז"ל, שהיה סדרן מוניות ברחוב החלוץ, ובמשך שנים חסך לי זמן וטרדות מיותרות כשהייתי על הקו חיפה-ת"א עם להקתי, קילר הלוהטת.
אני לא מומחה גדול לשווארמה, אבל הכי הרבה מנות אכלתי אצל אבי, גם כי מדובר בשנים רבות של פעילות, גם כי המיקום שלו מצוין, וגם כי פשוט היה טעים לי.
הוא בנה את העסק במו ידיו, והפך אותו למותג. את ארבעת בניו גידל לתפארת, כולם אגב בעלי תואר אקדמי, והוא תמיד שמח גם לתרום ולתת ולהתנדב.
את תעודות ההערכה והתודה שקיבל מגופים שונים, ובכללם את פרס הכנסת על 25 שנים של תרומות, הוא לא מציג לראווה, אלא הן שמורות אצלו על מדף צדדי. איש של חסד.
לעומת זאת, על אחד הקירות תלויות תמונות רבות שלו עם אישים שונים שהגיעו לאכול אצלו פלאפל או שווארמה, ביניהם ביבי נתניהו, בוגי יעלון, משה כחלון ואחרים. כן, הוא איש פוליטי, חבר מרכז הליכוד כבר חצי יובל. מהאנשים הכי קרובים לאבי דיכטר.
אבל, למה לי פוליטיקה עכשיו? אנחנו כאן כדי לדבר על שווארמה.
לא ברור לי מהו סוד התיבול שלו, אבל זה שונה מכל מקום אחר. לא בטוח שאפילו עובדיו הוותיקים והנאמנים יודעים את הסוד. את סוד ההצלחה, דווקא אין לו בעיה לגלות, והלוואי שכולם ילמדו ממנו ויעשו כמוהו.
אינספור פעמים חלפתי ליד השווארמיה שלו במהלך 42 שנותיה, גם כי זה מיקום אסטרטגי, וגם משום שסבתי התגוררה במרחק כמה בתים משם. ובכל פעם שעברתי והעפתי מבט, המקום היה מצוחצח ומבריק. אבי חולה ניקיון, וטוב שכך.
קפצתי אליו השבוע בשעה 16:00, והשיפוד כבר היה כמעט מרוקן לחלוטין. אם הייתי מאחר בכמה דקות, הייתי נאלץ להסתפק בפלאפל, ולוותר על השווארמה. זכיתי לקבל את פיסות הבשר האחרונות בהחלט שהכיל הסיח, והן תמיד קריספיות ועם ספיגה של מקסימום טעמים.
אבי מבחין בהתרשמות שלי מהמקום הנקי והמצוחצח, ומתעקש להראות לי את המזווה שלו. "תסתכל במו עיניך – מעולם לא הקפאנו בשר. אין לי בכלל מקפיא בעסק. כל יום אני מביא בשר טרי. הבריאות של הלקוחות שלי היא מעל הכול. בסוף כל יום זורקים את כל מה שנשאר אל האשפה, וכמובן שופכים את השמן המשומש, כי זה סכנת חיים. אני משתמש רק בשמן קנולה ובטחינה הר ברכה שהיא הכי איכותית. אני משלם יותר, אבל נותן את הטוב ביותר."
מחירים:
פלאפל – 20 ₪. חצי מנה – 12 ₪.
שווארמה – 40 ₪. חצי מנה – 25 ₪. בצלחת – 60 ₪.
השעה 16:00, וכבר לא נשאר בשר על השיפוד. נהגים מאיטים את מכוניותיהם ועוברי אורח נעצרים. אבי מסמן להם שנשאר רק פלאפל. במשך עשרות שנים השווארמיה פעלה עד 22:00, אבל בשנים האחרונות המקום סוגר את שעריו ב-17:00, והחיים נראים הרבה יותר יפים ככה.
אבי והעובד שלו פותחים לי שולחן, שמתמלא במהירות בצ'יפס, פיתות, פטרוזיליה קצוצה, חמוצים, זיתים, חומוס, טחינה, כדורי פלאפל, סלט ירקות, שקיות קטשופ, סחוג, לימון כבוש, וכמובן – שווארמה בצלחת.
בחוץ החמסין לוהט, אבל אנחנו יושבים בחדר הצמוד לשווארמיה, תחת מאווררים. יש שם כמה שולחנות וכיסאות ואפשר לאכול בנחת, עם מוזיקה ברקע שזורמת מהרמקולים.
לפניי עוד יום ארוך, כך שאני מוותר על אלכוהול ומסתפק בבירת מאלט שחורה. אנחנו מגלגלים שיחה מעניינת על כמה דמויות חיפאיות ששנינו מכירים, וכל הזמן חולפים אנשים שמברכים אותו לשלום. כולם מכירים אותו.
האוכל טעים מאוד. בחריף אני לא נוגע. חריף לי מדי, מה לעשות... לעומת זאת, אני מחמיא לאבי לא רק על השווארמה, אלא גם על החומוס, שהוא כמובן מתוצרת עצמית. שני העובדים, ג'מיל חליילה ואחמד סאמר חסנין מצחצחים ומנקים בינתיים את המקום.