קינג קונג: האסיאתית שתפסה אמריקה
קינג קונג: האסיאתית שתפסה אמריקה
באיחור לא אופנתי הגעתי אל מסעדת קינג קונג במתחם ביג קריות, ופגשתי קונספט מגניב ## מטבח אסיאתי-אמריקאי חדשני, עם טוויסט כמעט בכל מנה ## אור המנהל אירח אותנו וסייע לבחור מתוך התפריט, ונוי המלצרית ניחשה במדויק מהם הקינוחים המועדפים עלינו
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
לפני למעלה מחצי שנה התארחנו אצל אחד השותפים בקבוצת La Table, שמחזיקה ברשתות פט ויני, רפאלו ומינה טומיי. הוא סיפר לנו בהתלהבות על המסעדה החדשה שהוא ושותפיו מתכננים, והראה לנו בטלפון שלו תמונות מהממות של המסעדה שעומדת לקום או-טו-טו במתחם ביג קריות.
ובאמת, לפני כ-5 חודשים נפתחה לה מסעדת קינג קונג, והתמונות והפידבקים שהגיעו אליי משם היו מעוררי סקרנות. חייבים לדגום את המקום, אמרתי לעצמי, אבל התעכבתי.
והנה, בשבועות האחרונים, בקומת הכניסה של מרכז חורב מתנהלות עבודות שיפוץ נמרצות, והשלט מכריז כי עומד לקום שם סניף של קינג קונג! פתאום התחילו לפנות אליי כל מיני חיפאים, שרואים בי אחד שמתמצא בתחום האוכל באזור, ושאלו: איזו מין מסעדה היא קינג קונג, ומה דעתי עליה.
וואי, פאדיחה! הרי עדיין לא ביקרתי במסעדת הדגל הקינג קונגית...
אבל, אל דאגה. השבוע הגעתי אל קינג קונג במתחם ביג, בהזמנת הבעלים, וכעת אתם מוזמנים לשאול אותי (כמעט) כל מה שאתם רוצים...
את פניי קיבל אור סלק, שהתחיל את דרכו בקבוצה בתור מלצר במינה טומיי, המשיך שם כאחמ"ש, וכעבור תקופת הכשרה הגיע לאחרונה לכאן, כמנהל ושותף.
קונספט האוכל הוא אסייאתי, אבל בסגנון דיינר אמריקאי. זה אומר שהמנות האסיאתיות קיבלו טוויסט מעניין, וגם שהאוכל יוצא די מהר מהמטבח.
אור בירר אם אנחנו אלרגיים למשהו, וכמובן בישרתי לו שחלב קוקוס בעייתי לי. הוא הרגיע אותי, שאין הרבה מנות עם חלב קוקוס, וגם עידכן שכאשר מבצעים הזמנה, מה שמוכן קודם – יוצא קודם, ושהרעיון הוא לחלוק עם השותפים לארוחה. שרינג.
כדי לשבור את הרעב הראשוני, הוא בחר לנו מתוך אופציות הסושי: סנדוויץ' אולטרא סגול – סלמון בציפוי טמפורה פנקו (48 ₪), 30 ROCK, שמבוסס על טונה אדומה (46 ₪) ו-Kim's Roll – עם טונה אדומה מצופה טוביקו (46 ₪).
תפריט האלכוהול מאוד עשיר (כי, כאמור, בשעות הערב המקום מקבל וייב של בר שמח), ועל מנת שהסושי יעשה את דרכו בסבבה במורד הקיבה, המליץ אור לזוגתי, חובבת החמיצות, על Magical G&T, שמחירו 44 ₪, ואילו לי, חובב המתיקות (והבלונדיניות!) – המליץ על קנדי שופ (44 ₪), קוקטייל ורוד, שבדרך כלל קוסיות מזמינות אותו. אבל את הפרט הזה אל תגלו לאף אחד! ראו, הוזהרתם...
כל שלוש המנות היו נהדרות, ולצדן קיבלנו גם מטבלים (ספייסי מיונז, טריאקי, סויה), ווסאבי וג'ינג'ר. זוגתי הפליאה להשתמש במקלות האכילה, ואני – כאחרון הלוזרים – במזלג.
אחרי הסושי, אור עשה לנו סיור מודרך. הכרתי את המקום עוד מהתקופה בה פעלה בו מסעדת ג'ירף. אבל השינוי תהומי. כ-120 מקומות ישיבה שמשתרעים על פני 2 קומות, ויש גם כמה שולחנות בחוץ. עיצוב מרהיב, צעיר, מרשים. יופי של אווירה. אור עדכן שבשעות הערב התאורה המדהימה של הבר מגיעה לידי ביטוי, וכך גם המדרגות שמובילות לקומה השנייה, ובכלל – עם רדת החשיכה משתנות המוזיקה והאווירה, וגם סוג הקהל.
עם תום הסיור חזרנו אל השולחן, התוודענו אל המלצרית הנחמדה נוי סיני, וסקרנו בעזרתה ובעזרת אור את התפריט, שמציע: ראשונות, מרקים, סלטים, דים סאם, לחמניות באן, מוקפצים של נודלס ואורז, עיקריות וקינוחים. השף שאחראי לכל הטוב הזה הוא טרוור שאול, שהוא גם השף הרשתי של מינה טומיי.
המלצריות לובשות חולצות צבעוניות ושמחות, שבהחלט מוסיפות צבע ושמחת חיים לאווירה. נוי (21), תושבת קריית מוצקין, החלה לעבוד כאן בתפקיד מארחת בשלהי שירותה הצבאי, עברה למלצרות, ובקרוב תהפוך לאחמ"שית. בטווח הארוך היא מתכננת להיות מהנדסת תעשייה וניהול. בהצלחה בפסיכומטרי!
המבחר שמציע התפריט גדול ומפתה, אבל בגלל הטוויסט הצפוי ברוב המנות, העדפנו לא לבחור בעצמנו, אלא לסמוך על ההמלצות של נוי ושל אור.
הפור נופל על 2 מנות ראשונות:
פילי סטייק רול (39 ₪) – אגרול, שהטוויסט שלו מתבטא בכך שהוא מגיע סטייל פילדלפיה, במילוי גבינת גאודה וערמוני מים עם רוטב צ'ואי מיו. הבנתם את השיחוק? וזה טעים כמו שזה נשמע.
אורנג' סטריט (38 ₪) – דג נא על חצי תפוז ברוטב מיומיו עם תרד, צנונית וג'ינג'ר. או, בשפת העם – סביצ'ה.
ממנות הווק קיבלנו חציל חמוץ-מתוק (49 ₪), שהגיע עם אורז מאודה, זוקיני, בצל ירוק וערמוני מים, וקיפ איט סימפל (49 ₪), על בסיס אטריות אורז ברוטב סויה מתקתק. כל המוקפצים, אגב, יכולים לקבל תוספת בשר, או להפוך לטבעונים.
בלי קינוח אי אפשר, וקיבלנו אפילו שניים שהפכו לשלושה. איך זה יכול להיות? אז ככה: נוי הציעה שנעיין בתפריט ולא נגיד לה מה בחרנו, ונאפשר לה לנחש, כי היא תמיד מצליחה לקלוט את טעמם של הלקוחות. זרמנו איתה, והיא קלעה בול – זוגתי בחרה במאפה בריוש בשם פרנץ' טוסט (46 ₪) ואני בחרתי במוס סקיפי חמאת בוטנים בשם זה פינטס (44 ₪).
כאשר חזרה נוי עם הקינוחים, היא הביאה איתה קינוח נוסף: גלידת תותים בשמנת עם פירות יער. והיא הסבירה, שגם מי שלא מזמין קינוח, מוציאים לו הפתעה על חשבון המקום, כדי שיסיים עם טעם טוב.
ובהחלט סיימנו עם טעם טוב.
ההערה היחידה שיש לי נוגעת למוזיקה. לא אהבתי במיוחד את השירים שבקעו מהרמקולים ברקע. זו היתה שעת בין-ערביים, ואור עדכן, שעוד מעט, עם רדת החשיכה, משתנה גם הסגנון המוזיקלי והופך לאלקטרוני. אור עצמו אוהב רוק, בדיוק כמוני, ולפני חודש הוא ביקר עם אבא שלו במופע של הסקורפיונז, שזו אחת הלהקות האהובות עליי. נרגעתי... :)
