איטליאנו דלי קפה: מרכז פנורמה התעורר לתחייה
איטליאנו דלי קפה: מרכז פנורמה התעורר לתחייה
בתי ואני הגענו אל הסניף הדנדש של רשת איטליאנו במרכז פנורמה, התיישבנו והזמנו 2 ראשונות וסלט, וחשבנו לחלוק גם עיקרית בהמשך ## אבל העניינים השתבשו כאשר המנהל עומרי חאמד התייצב ושאל איפה אשתי ## היא נסעה לשבוע לרגל עבודתה, עניתי ## א-הא, אמר עומרי. ומרגע זה... טוב, תצטרכו לקרוא...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
אז ככה: אשתי נסעה בענייני עבודה והשאירה אותי לבד למשך שבוע. לפני שנסעה, דאגה למלא את המקרר, את הפריזר, את סלי הפירות והירקות, את המזווה ומה לא. בקיצור, יכולתי לשרוד תקופה ארוכה עד מאוד.
חלפו להם כמה ימים, ובתי הבכורה קפצה לבקר אותי בחיפה. במקום לפתוח מקרר או פריזר או קופסת שימורים, הצעתי שנצא לאכול בחוץ, ונתתי לה בערך 20 אופציות. ברגע שהזכרתי את הדלי קפה החדש של איטליאנו במרכז פנורמה – נפל הפור, וכל האפשרויות האחרות התפוגגו להן וימתינו לביקור הבא שלה.
סבבה. הזמנתי שולחן לשעה 14:30 מתוך מחשבה שאצטרך לתמרן בחיפוש אחר חנייה, אבל לשמחתי מצאתי חנייה בקלות מעבר לכביש, ואפילו הקדמנו.
פסענו פנימה, אל קומת הכניסה של קניון פנורמה, וחשבתי על כך שהמון זמן לא ביקרתי שם. בעבר היה לי שם חבר טוב, בעז רמות, תכשיטן הצמרת, שנהגתי לקפוץ לבקר אותו (לא, אין לי סיכוי לרכוש אצלו שעון או תכשיט ברמת המחירים שלו), והיה את אנדריי סווידאן, מומחה היין, שנמנה עם מכריי, אבל גם הוא עבר משם. והיתה תקופה בה חברתי לימור כרסנטי נהגה לקיים שם ארועים שונים, כך שיצא לי לפגוש דרכה את שי גולדן וכאלה.
אבל, בינינו, זה לא מקום אטרקטיבי מבחינתי. בעבר הרחוק פעל שם 'קפה באגו' של אסף אגו, שאכלתי אצלו כמה פעמים, ואחר כך סניף של 'פלפלת' שכנראה חוסל בתקופת הקורונה.
כעת נכנסנו, ודי הופתענו. החלל המרכזי של קומת הכניסה שינה את פניו לחלוטין. הצבעים השמחים של איטליאנו השתלטו על המתחם שמול מטבח המסעדה, הניחוחות המפתים עלו באוויר, והעיצוב מושלם. עמדת בריסטה, עמדת טאבון, מעדנייה לרכישת מוצרים איטלקיים. 20 שולחנות כפול 4 כיסאות, צוות גדול ואווירה נהדרת שעושה חשק לאכול ולשמוח.
בקיצור, איטליאנו דלי קפה העניקה מתיחת פנים וזריקת מרץ תוססת לקניון ותיק במרכז הכרמל הדועך והמנומנם.
מאוחר יותר אפגוש שם לגמרי במקרה את אבי שטרית, שבסוף הניינטיז היה אחד מנערי מדשאות בית רוטשילד הזרוקים שהיו מגיעים למופעי הרוק שלי בסינמטק (ושעדיין מתקיימים כבר 33 שנים!!), ואשר ב-20 השנים האחרונות הוא יועץ ומעצב של מסעדות בתל אביב, והסתבר לי שהוא אחראי לעיצוב של איטליאנו בבת גלים, וגם לעיצוב כאן, שמבחינתו עדיין לא הסתיים.
טוב, אבל באנו לאכול. נכון? שנינו רזים, גם אני וגם בתי, ולא מסוגלים לאכול יותר מדי. אז הזמנו שתי ראשונות – סלמון כבוש (59 ₪) ופרחי זוקיני (56 ₪), וסלט עגבניות מגי (49 ₪), וחשבנו שאם נצלח את המנות הללו בשלום, אז אולי נזמין בהמשך גם עיקרית ונחלוק אותה.
המנות הראשונות הגיעו די מהר. מנת הזוקיני היתה מצוינת. היא הגיעה במילוי פולנטה, בטמפורה עם קרם פרש, סלסה ירוקה ושום קונפי. הסלמון קצת איכזב, כי כשהזמנתי אותו לא קלטתי שהוא כבוש. חשבתי שהוא מעושן, כמו שאני אוהב. אבל זה עניין של טעם אישי. הוא הגיע עם חזרת סלק ובריוש קלוי, עם איולי קלאסי וקרם פרש. הסלט הגיע עם קרעי מוצרלה והרבה צנוברים, והיה סבבה.
בעודנו סועדים ומשוחחים, התייצבה המלצרית עם מנת קינואה.
"זו טעות," אמרתי לה. "לא הזמנו קינואה".
"סליחה," אמרה המלצרית ונעלמה.
דקה מאוחר יותר היא שוב התייצבה לידינו, בידיה מנת הקינואה, ועוד מנה – של ארנצ'יני.
"זו טעות," אמרתי לה. "לא אנחנו הזמנו את זה."
"זו לא טעות," הסבירה המלצרית. "המנות האלה הן עלינו. מאיתנו. עומרי שלח לכם."
"מי זה עומרי?" שאלתי. הסתובבתי לכיוון אליו היא הצביעה, וראיתי את עומרי חאמד פוסע לעברי בחיוך רחב וזרועותיו שלוחות לעברי לקראת חיבוק חברי.
אוקיי. אז כאן נעשה רגע הפסקה. את עומרי חאמד (26), פגשתי לראשונה לפני כשבע שנים במסעדת איטליאנו, בעודו אחמ"ש. מאז נפגשנו כמה פעמים, שם וגם במסעדת נג'מה אותה הוא מנהל כיום. לבחור יש זיכרון מטורף. הוא אפילו זוכר במדויק איפה ישבתי לפני חמש שנים, כאשר ניגשה אליי רקדנית בטן בערב של אלף לילה ולילה שהתקיים באיטליאנו, הקימה אותי מכיסאי, והצליחה להרקיד אותי. תמונה שלי איתה התנוססה אחר כך באמצעי התקשורת השונים. אשתי לא מרשה לי לפרט יותר מזה...
עומרי הוא בחור שרירי, מקועקע, ספורטאי וחתיך! כולם ייעדו לו קריירה מפוארת של כדורגלן, אבל בעקבות פציעה הוא שינה כיוון והתפתח בתחום המסעדנות, בקבוצה שכוללת את מסעדות שוואטינה, איטליאנו ונג'מה.
עומרי גם למד בטכניון, אבל בתקופת הקורונה לא הסתדר עם הלימודים בזום, וחזר אל עולם הקולינריה. אגב, גם הסיפור האישי שלו מעניין. אמו היא יהודייה אשכנזייה (פולנייה!), ואילו אבא שלו ערבי מוסלמי.
בקיצור, כששאלתי מה מעשיו פה, התברר לי שהוא מנהל כעת במקביל גם את נג'מה וגם את הדלי-קפה, כשברקע כמובן מצוי עאדל ביאדי, שאחראי על ניהול קבוצת המסעדות כולה.
"איפה אשתך?" שאל עומרי.
"נסעה לשבוע," עניתי.
"א-הא," הגיב עומרי. "אז אני דואג לכם."
"תודה רבה, אבל אנחנו כבר מלאים. הכול טוב. נוותר על העיקרית, כי לא יהיה מקום בבטן."
"אין כזה דבר," קבע עומרי. "אתם חייבים לטעום גם עיקרית. קחו את הזמן..."
לא עזרו קולות המחאה, שזה לא עניין של זמן אלא של קיבה מצומצמת... אל השולחן הגיעו מנת פפדרלה סלמון (עם נתח סלמון צרוב ועשוי במידה מדויקת, שהשאירה אותו ורוד וכמעט חי, כמו שאני אוהב) ומנת פפדרלה פילה בקר וערמונים. ואם חשבנו שזהו זה, נחתה על השולחן לפתע גם פיצה מרגריטה.
"אין מצב..." מלמלתי.
"אתה חייב לטעום!" קבע עומרי. "אשתך לא פה, אז אני דואג לך! נארוז לך את כל מה שלא תסיים."
אז טעמנו לנו בקטנה מכל מנה, והתרשמנו שהמקום הולך להיות להיט. האוכל טעים בטירוף, המקום מעוצב ומלא חיים, הצוות גדול ובעל תודעת שירות.
"איך אתה מצליח לגייס כל כך הרבה מלצרים ואנשי צוות?" תהיתי. "הרי כל המסעדות משוועות לעובדים. זו מכת מדינה!"
עומרי: "לנו אין בעיה כזו, במסעדות שלנו. אנחנו פועלים מפה לאוזן. עובד מביא עובד. חבר מביא חבר. אנחנו דואגים להם לאוכל ולתנאים טובים, והם נאמנים לנו. העובדים שלנו הם הפנים של המסעדה, ואנחנו משקיעים בהם."
הקונספט הקולינרי: איטליה פוגשת את המזרח התיכון. חלק גדול מהתפריט בנוי על הטאבון המיוחד שהובא מאיטליה.
שף המקום הוא ג'לאל סאלם (26). במקור מנהריה. בגיל 16 עזב לאילת, עסק שם במסעדנות, עבר לצרפת, ומשם לתל אביב במשך 7 שנים, כשהוא משתפשף אצל השפים הגדולים והידועים.
עומרי: "אני נתקל פה בלקוחות שונים לגמרי מהלקוחות שיש לנו בבת גלים. הקהל כאן הוא כרמליסטי, אלגנטי. אנשים שרואים עולם ומבינים באוכל, ומעריכים את האיכות ואת העובדה שהכול מבוסס על פרודוקטים משובחים, ושכמעט הכול אנחנו מייצרים כאן אצלנו."
סוף דבר: המלצרית ארזה לי כמה קופסאות, כולל את הפיצה ממנה טעמנו בכוחות משותפים רק משולש אחד, ועומרי לא ויתר לנו גם על קינוחים (ציטוט: "בלי קינוח, אני לא משחרר אתכם!").
עומרי: "מתי חוזרת אשתך? אני רוצה שתביא אותה אלינו לארוחת בוקר. אני לא אגיד לך כלום מראש, רק שזה לא ארוחות הבוקר הסטנדרטיות שיש בכל מקום. תגיעו, תטעמו ותופתעו!!"
