ביגה חורב: בדרך להרצאה עוצרים לפסטה
ביגה חורב: בדרך להרצאה עוצרים לפסטה
סניף ביגה חורב הוא חלבי כשר, אבל מה שמייחד אותו זו העובדה שאין בו גלוטן ## עצרנו שם לארוחה זריזה של פסטות, ועל הדרך הצטלמתי עם האחמ"שית לנה, שנמצאת בעסקי הקולינריה מגיל 14, ולדעתי היא דוגמנית מבוזבזת...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
לי, אישית, אין בעיה עם גלוטן. אבל אני מכיר כמה כאלה שכן יש להם, וכאשר גיליתי כחצי שנה שסניף ביגה חורב הינו בית קפה נטול קמח חיטה, פרסמתי על כך כתבה באתר "כדאי לדעת" וגם בעיתון "ידיעות חיפה", הפצתי את הבשורה בקבוצות אוכל בפייסבוק – ואין לכם מושג כמה אנשים פקדו את המקום בעקבותיי והודו לי על כך. כאלה שסובלים מצליאק, וכאלה שגלוטן לא עושה להם טוב.
השבוע הוזמנתי להרצות באזור חורב, והחלטתי לקפוץ לארוחת ערב זריזה בביגה לפני ההרצאה. במרחק הקצר שבין המקום בו החניתי את המכונית ועד לביגה פגשתי עוד ועוד חברים ואנשים, ביניהם אבי ג'מאל (שווארמה קטנה ומטריפה) שישב בבית קפה עם ידידים, יובל פלד (חנות יודן) ואחרים. זוגתי נאלצה להאיץ בי והתריעה, כי אם אמשיך להתעכב, אצטרך לוותר על הארוחה או על ההרצאה.
אז נפרדתי והאצתי את צעדיי ונכנסנו אל ביגה. בעלי הבית הנחמדים, רעות ואביחי לא היו שם, אבל את פניי קיבלה האחמ"שית לנה זובנקו, שקלטה שאנחנו קצת ממהרים, והמליצה לנו על מנות ראשונות ועל פסטות.
זכרתי לטוב את הקרפצ'ו חציל (49 ₪) מאותה פעם, כך שהזמנתי אותו. מדובר בחציל קלוי בתיבול שמן זית, פטרוזיליה, שום ופילפל חריף, ועליו פסים של טחינה. היה טעים, אבל לא כמו אז. בפעם הקודמת השום היה חזק ונתן את הטון. הפעם בקושי חשתי בו. לצד החציל הוגשו גם שתי לחמניות ופרוסות לחם ללא גלוטן, ואם לא הייתי יודע שהוא כזה – לא הייתי מנחש. הלחם היה טעים וטרי.
הזמנו גם סלט פנצנלה (58 ₪), שרכיביו העיקריים הם עגבניות שרי, עגבניות חממה, בצל סגול, קרעי גבינת מוצרלה וקרוטונים. המלצרית שאלה: "רוצים אותו חריף או לא?". זוגתי מיד קראה: "חריף!", ואני מיהרתי לתקן וביקשתי שהפילפל החריף יוגש בצד, כדי שרק היא תיהנה (או תסבול) ממנו. וכך היה. הסלט היה אחלה, אבל הפילפל התגלה כחריף מדי אפילו בסטנדרטים שלה, והוא נשאר בצד.
לפני שהסתערנו על הפסטות, דובבתי קצת את לנה האחמ"שית. היא הגיעה לחיפה מנתניה. היא בת 21, ועובדת בתחום מגיל 14. אולמות ארועים, בתי קפה ועוד. לנה הנחמדה עברה איתנו על תפריט הפסטות, שכולל 6 אופציות, ועזרה לנו לבחור בשתיים מתוכן:
פוזילי פוטנסקה (59 ₪) – פוזילי, שמן זית, עגבניות שרי צלויות, קוביות חציל, רוטב עגבניות, זיתי קלמנטה, פרוסות שום ובזיליקום טרי. בניגוד לאשתי ולבנותיי, אני לא חובב גדול של פסטות, אבל הפסטה הזו היתה מוצלחת במיוחד. אהבתי את הרוטב ואת התבלון, אני מת על עגבניות ועל חצילים, ואני מחבב ביסלי, והפוזילי מאוד דומה לביסלי. בקיצור, מנה טעימה ומשביעה.
פסטה לימונית (64 ₪) – פחות אהבתי, אבל היא היתה מיועדת לזוגתי, כך שאני רק טעמתי בקטנה. ספגטי מתובלים ברוטב חמאת לימון, פטרוזיליה, פרמזן, צ'ילי גרוס, גרידת לימון, שמן זית ופירורי לחם שום. בניגוד אליי, זוגתי כן חובבת חמוץ (וגם חריף – אם זה לא חריף מדי...), אז היה לה טעים.
על קינוח ויתרנו. גם כי היינו כבר שבעים ומלאים, וגם כי מיהרתי אל ההרצאה. זו היתה הרצאה על חייו ושיריו של לאונרד כהן, לציון 6 שנים למותו. הקהל נהנה, ואני פיזרתי כרטיסי ביקור לאנשים מתוכו שרוצים להזמין אותי להרצות במקומות נוספים. וכן, גם אתם יכולים להזמין ממני הרצאות. :)
