יאן יאן: מסין באהבה
יאן יאן: מסין באהבה
חזרנו אל מסעדת יאן יאן בעיר התחתית, וכמו תמיד ההנאה היתה מושלמת ## שמחנו לגלות שסופי השבוע שוב עמוסים, ואפילו הצלחנו להשיג מקום בשבת אחה"צ
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
יאן יאן. קצת אחרי בליץ הצהרים, ורגע לפני מתקפת הערב.... צילומים: אתר כדאי לדעת
בשעה שנכתבות שורות אלה, עדיין לא ברור איך יתפתח המאבק הנוכחי בקורונה ובזן הדלתא שלה. האם צפוי לנו סגר נוסף? מגבלות חדשות? האם המסעדות שוב יחטפו מכה אנושה?
אבל, הבה נחזור אל השבת האחרונה, כאשר רצינו להזמין מקום במסעדת יאן יאן האהובה עלינו, והתברר לנו שהיא מלאה עד אפס מקום. רק בשעה 17:00 הצלחנו למצוא שולחן לשניים, אחרי מתקפת הצהרים ולפני מתקפת הערב של הסועדים...
מרוב עומס, כך נאמר לנו, המסעדה אפילו הפסיקה לקבל באופן זמני באותה שבת הזמנות למשלוחים, שכן המטבח לא עמד בלחץ. ובכלל, בסופי שבוע מומלץ מאוד להתקשר ולהזמין מראש מקומות.
הגענו בשעה 17:00, כפי שסיכמנו בטלפון, ואכן היו שולחנות אחדים שלא היו תפוסים. לא חלפה חצי שעה, וכל השולחנות התמלאו. השולחן הגדול העגול שלידינו התאכלס במשפחה מורחבת שכללה גם 3 תינוקות קטנטנים וחמודים. השולחן הזוגי הצמוד לשלנו נתפס על ידי זוג דוברי רוסית שהתקשו לתקשר עם המלצרית, בשולחן אחר ישב זוג היפים מזדקנים שנראו כפליטי שנות השישים, ובכלל - אוכלוסיית הסועדים התגלתה כמגוונת עד מאוד. כולם אוהבים אוכל סיני.
יאן יאן היא מסעדה סינית ותיקה בעיר התחתית של חיפה, שמציעה מרקים, מתאבנים וסלטים, דגים, מנות בקר / עוף / לבן / טופו, דים סאם, פירות ים, מנות שמבוססות על אטריות, קינוחים ועוד.
מאחורי המסעדה מסתתר סיפור מרגש. לקראת סוף שנות ה-70, בתום מלחמת וייטנאם, נמלטו משם פליטים רבים שחששו לגורלם במשטר החדש. הם נמלטו בסירות רעועות, והתקשו למצוא מדינות שיקלטו אותם. ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, שזכר היטב את פליטי השואה היהודים שהיטלטלו בלב ים, הודיע שמדינת ישראל תקלוט כמה מאות מהם ותעניק להם אזרחות ישראלית.
סי פונג היתה אז נערה בת 16, אחת מאותם פליטים. כעבור כמה שנים, ב-1984, פתח אביה של סי בחיפה מסעדה סינית, ששינתה עם הזמן את שמה ליאן יאן.
המסעדה גדולה ומרווחת, הצבע האדום והבורדו שולטים בה בזכות מפות השולחן, ועל הקירות תמונות וקישוטים מסורתיים, כולל בובות וכיתובים בסינית. 70 מקומות ישיבה כולל האולם המרכזי של המסעדה. בנוסף, יש אולם קטן יותר של 25 מקומות, ובעת הצורך, בעיקר לטובת ארועים, משתמשים באולם שלישי של 60 מקומות, שממוקם בבניין סמוך.
כיום מנהלת סי את המסעדה היפה, ואילו בעלה משמש כשף המקום. גם הוא מאותם פליטים. לזוג 3 ילדים, יותם ששירת כקצין בצה"ל, נועה ששירתה כמפקדת, ומתן שמשרת כעת בצנחנים. הכי ישראלים שיש!
המטבח מציע אוכל סיני אותנטי וטעים, המוגש בכלים סיניים מסורתיים, עם טעמים וניחוחות עשירים ומעוררי תיאבון. סי מספרת כי לא עושים שום הנחה לחיך הישראלי, וכי המאכלים והתבלינים אותנטיים לחלוטין. ולראייה – במשך השנים המון תיירים סינים פקדו את המסעדה, כי הסינים – יש לדעת – כמעט תמיד מעדיפים את האוכל האהוב והמוכר להם, ולא את האוכל המערבי. לא בכדי ישנם במסעדה לא מעט שלטים והודעות כתובות עם הנחיות בשפה הסינית, כדי להקל על התייר, שבשבילו העברית היא סינית, וישראל היא מקום מוזר...
תום יער עם סבא קין וונג והנכד יותם. צילום: אלבום פרטי
סי היא אישה חביבה עד מאוד. במהלך השנים האחרונות בהחלט התאהבתי בה. למרות העומס ולמרות שהיא כבר מותשת, אנחנו תופסים שיחה קצרה, והיא מספרת לי על יום הצילומים שנערך במסעדה לסדרת הטלוויזיה של הקומיקאית תום יער, בה היא מבשלת עם סבים וסבתות. מאוחר יותר בערב, אני גם מקבל ממנה תמונה של תום יער עם אבא של סי ועם הבן יותם, וגם לינק לפרק הספציפי הזה.
קיבלנו תפריטים והתחלנו לעיין בהם. המנות מחולקת לקטגוריות שונות וממוספרות מ-1 ועד 173. המנה האחרונה בתפריט היא תה סיני (25 ₪), שסוגר את הרשימה הארוכה. כל מנה מופיעה בשלוש שפות: עברית, אנגלית וסינית.
המלצרית כנראה זכרה אותי מהפעמים הקודמות, והגישה לי סכין ומזלג. אני לא מסתדר עם מקלות אכילה סיניים. אשתי, בניגוד אליי, גילתה כמו תמיד יכולות מרשימות בשימוש במקלות. נו, טוב. כל אחד והכישורים שלו...
ניסיון העבר לימד אותנו שכל המנות שבחרנו כאן בפעמים הקודמות היו טעימות ומוצלחות, ולכן תקתקנו הזמנה זריזה.
וזה מה שטעמנו:
מרק וון-טון (18 ₪) – מרק טעים מאוד, שהגיע עם כיסון גדול עם בשר.
מרק חמוץ-חריף (18 ₪) – מרק שאני לא מוכן לוותר עליו גם בימי הקיץ החמים.
זוג אגרולים צמחוני (18 ₪) – הגיעו קריספיים ולוהטים, וכמובן בליווי הרוטב האדום המפורסם.
סלט סיני (24 ₪) – שמורכב בעיקר מגזר וצנון מגורדים ועליהם מפוזרים זרעי שומשום שחור.
חצילים ברוטב שום חריף (55 ₪) – מנה אלוהית, שהוכיחה לי שביום בו אחליט להיות צמחוני או טבעוני, החצילים יהוו תחליף מעולה לבשר.
בוק צ'וי עם טופו (59 ₪) – אני מקווה שאני לא טועה לגבי מחירו, כי המנה נשלחה אלינו לשולחן על ידי סי האהובה, שהמליצה מאוד שנטעם ממנה. והיא צדקה. אהבנו מאוד.
דג מאודה (95 ₪) – בחרתי בדג לברק, שהוא גם היקר והמומלץ מבין האופציות. ניתן לבחור בדניס (85 ₪) או במושט (75 ₪). קיבלתי דג שלם וגדול, שרוי בתוך רוטב מעולה וסביבו קוביות טופו, עשבים מבושלים ותבלינים שאני לא מכיר או מזהה. מנה מנצחת.
בקר בנוסח סצ'ואן (55 ₪) – מנה שאנו מכירים היטב, ושאי אפשר לפספס איתה. פיקנטית במידה, וטעימה כמו תמיד. יחד איתה הגיעה גם קערית עם אורז לבן.
דים סאם מטוגן (25 ₪) – קינוח מתוק שכבר התנסינו בו בעבר. הפעם, הוא היה קצת פחות מוצלח.
גלידה (25 ₪) – סיום מתוק ועדין, בשני טעמים שונים, לארוחה נהדרת.
