ח'אלד עדוי: ארוחה של דו קיום


ח'אלד עדוי: ארוחה של דו קיום

יהודים וערבים כאחד, הגיעו אל המסעדה הוותיקה בעת שהותנו שם ## חלקם התיישבו לאכול, ואחרים לקחו טייק אוויי ## סלטים, צ'יפס, שיפודים, וגם הרבה יותר מזה ## יצאנו משם גם שבעים וגם אופטימיים

יורם מארק-רייך  

אתר כדאי לדעת

הדגל מונף מעל המסעדה. צילומים: אתר כדאי לדעת

השבוע הגעתי אל המסעדה המזרחית הוותיקה ח'אלד עדוי, שפועלת משנת 1978, וממוקמת בתחנת הדלק בכביש דורי, נווה שאנן. 

בטבעון, אגב, נפתח בעשור שעבר סניף של המסעדה, שמנוהל גם הוא על ידי המשפחה, ושם מציעים גם פירות ים, גבינות ומנות מתוחכמות יותר. בחיפה המסעדה שומרת על הקו העממי, והקהל שלה אוהב אותה בדיוק ככה.   

קצת היסטוריה: ח'אלד עדוי ז"ל היה בן 14 בזמן שהתחיל לעבוד כשוטף כלים במסעדה החיפאית "שימי ועלי". אט-אט השתלב במסעדה והפך להיות טבח מוביל, ואף קיבל את ניהול המסעדה בתחילת שנות ה-90. לאחר מספר שנים מכרו השותפים את חלקם במסעדה, והוא הפך להיות הבעלים של המסעדה שמעתה נקראה על שמו: "חאלד עדוי". עם השנים צירף חאלד גם את ילדיו לניהול המסעדה, ומאז פטירתו בשנת 2013 ממשיכים ארבעת הבנים לתפעל את העסק ולשמור על המוניטין ועל הרמה הגבוהה. 

בשבוע שעבר ביקר במסעדה ניר שובר, עוזר ראש העיר עד לאחרונה, וחבר מועצה טרי. הפוסט המפרגן שהוא פירסם בפייסבוק גרם לכל מיני שדים לצאת מהעלטה. אז נכון שהיו גולשים שהגיבו גם הם בפרגון, אבל היו כאלה שקראו להטיל חרם על מסעדות ששייכות לערבים. עונש קולקטיבי, בגלל המהומות והפרעות שחוללו חוליגנים מהמיגזר במהלך הלחימה בעזה. היו גם גולשים שדרשו לדעת הם מתנופף דגל ישראל מעל למסעדה, כאילו שזהו הקריטריון שלפיו יחליטו אם לאכול שם אם לאו...

אני מכיר את המסעדה הזו לא מהיום, והכרתי גם את חאלד עדוי המנוח. הגזענות שהתגלתה בפייסבוק היא מכוערת ולא במקומה. מדובר במשפחה נדיבה, שתרמה בתקופת הקורונה אוכל לצוותים בבתי החולים, שתרמה מנות לצוותי ההצלה במהלך השריפות הגדולות שאיימו על חיפה, ושתורמת לקבוצות ספורט. 

נסענו לשם בשעת ערב מוקדמת. ברגע שהחנינו את המכונית בשולי תחנת הדלק, הבחנו כי על גג המסעדה מתנוסס דגל ישראל. אגב, ביום העצמאות ובחגי ישראל מעלה המסעדה דגלונים וקישוטים כדי לשמח את הקהל ולתגבר את אווירת החג. 

אמג'ד עדוי, שאותו אני מכיר משנים עברו, לא היה במסעדה, אבל פגשתי שם את אחיו מוחמד (34), בחור חביב וסימפטי, שסיפר כי היה בהלם מוחלט אל נוכח התגובות השליליות בתחתית הפוסט של ניר שובר. הוא חזר אז ביתו בטורעאן, שבגליל התחתון, המום לגמרי.

ניהלתי איתו שיחה מלב אל לב, שלא כאן המקום לפרסם אותה, אבל כל אותם מגיבים פשוט עושים עוול לבני משפחת עדוי. 

לשמחתי בכל עת שהותנו במסעדה נכנסו סועדים, יהודים וערבים כאחד, להתיישב לארוחה או לאסוף טייק אוויי. בסופי שבוע, אגב, מתווספות למבחר הגדול של ימות השבוע מנות כמו פרגית ממולאת, עופיונים, מוסקה עם בשר ועוד. 

וקדימה – אוכל!! תפריט חדש הושק לפני חודשים אחדים, כאשר הקורונה דעכה והאופטימיות עלתה. גולת הכותרת – במחיר מנה עיקרית מקבלים גם מבחר של סלטי הבית + תוספת חמה (צ'יפס / אורז / מג'דרה). מחיר הסלטים למי שלא מזמין מנה עיקרית – 50 ₪. 

במסעדה הזו מתייחסים למקצוע המלצרות ברצינות, וזה לא דומה לכל מיני סטודנטיות שממלצרות בחובבנות מרושלת במרבית המסעדות. 

המלצר ששירת אותנו היה אדיב, זריז ושירותי עד מאוד. כך גם היו המלצרים בהם נתקלנו בביקורים הקודמים שלנו. ברגע שהתיישבנו, התחיל המלצר להעמיס על השולחן מבחר גדול של סלטי הבית ותוספות חמות. יכולנו לשבוע היטב מהסלטים למיניהם, שהיו כולם טריים מאוד, אבל ממש בלמנו את עצמנו שלא להיסחף, כדי לשמור מקום בבטן למנה העיקרית. 

מאותה סיבה גם לא נגענו בסלסלת הפיתות שהגיעה עם הסלטים. עיון בתפריט מלמד כי בין המנות הראשונות יש חומוס, עראייס, סלט טאבולה, פאתוש עם גבינה, לאבאנה, פלטת מטוגנים, קבבונים על מצע חציל וטחינה, מוסקה ועוד. 

בין העיקריות: אנטרקוט, סטייק פילה, פלטת בשרים לשניים, צלעות כבש, עוף, שיפודים, קבב, דגים ועוד. 

אנחנו טעמנו מסלטי הבית ומהראשונות גם יחד. הכול היה, כאמור טרי מאוד וטעים. בין הסלטים היו כאלה שיכולתם להזמין גם בימיה הראשונים של המסעדה. תירס, גזר כבוש, סלק בחומץ, מלפפון חמוץ, זיתים מבושלים, פטריות חמות, חציל רומני, חציל פיקנטי, סלט טורקי. 

המנות הראשונות היו מעניינות יותר, ואשתי אפילו חקרה את מוחמד איך מכינים כרובית מצופה, כמו זו שהוגשה לנו. גם אני, שלא מתלהב מכרובית בדרך כלל, הסתקרנתי לטעום, ואז דרבנתי אותה לברר היטב את דרך ההכנה, כדי שיהיה לי כזה גם בבית. 

קוראי המדור כבר יודעים שאני לא חומוסולוג מדופלם, ובדרך כלל אני שומר על שתיקה בעת שאוהדי החומוס למיניהם מצחצחים חרבות בהגנתם על החומוסייה המועדפת עליהם. אבל כשהחומוס טעים ומוצלח, אני שמח להמליץ עליו. וכאן בהחלט הוא היה כזה. 

אציין לטובה גם את עלי הגפן ועלי הכרוב, את סלט הטבולה ואת מנת העראיס, שמגיעה בתוך חמש פיתות קטנטנות ומתובלות. 

היינו די מלאים בשלב זה של הארוחה, כי היה קשה להתאפק ולא לגנוב עוד ביס מפה, ועוד טעימה משם. אבל על הבשר לא ויתרנו. הומלץ לנו להזמין את פלטת הבשרים הזוגית (180 ₪), שהוגשה על מגש מעץ, וכללה פרגית, קבב, לבבות וכבד על שיפודים, צלע כבש וגם צ'יפס. צ'ופרנו גם בטעימות של אנטרקוט. על שיפוד הלבבות יכולנו לוותר, אבל כל יתר הבשרים היו פשוט מעולים. 

אלכוהול לא מגישים כאן, כנראה מסיבות דתיות. אבל יש מבחר של משקאות קלים וחצים. אנחנו הסתפקנו בקנקן מים צוננים. בעת ההפסקה הקלה שלקחנו לפני שהזמנו קינוח, ניהלתי את השיחה שהזכרתי קודם עם מוחמד. שמעתי מפיו גם את הסיפור שמאחורי תמונת הפועל חליסה, שתלויה על הקיר, בקרבת תמונתו של האב המנוח. 

מסתבר שהאחים עדוי, יחד עם עוד כמה אנשים טובים, תורמים בקביעות לעמותת הפועל חליסה, שמאגדת נערים צעירים, יתומים ובנים למשפחות הרוסות. המטרה היא לאפשר להם להתאמן כמה פעמים בשבוע, והכי חשוב – לעסוק בספורט ולא להידרדר לחיי פשע. עיריית חיפה בתקופת יונה יהב פתחה להם את המועדון. העירייה הנוכחית מתכוונת לדרוש מהילדים האלה 840 ₪ עבור כל שימוש במגרש הספורט. צריך להבין שאלה ילדים שאין להם כלום בחיים. מוחמד הזמין את הקבוצה כולה להתארח לארוחה אצלו, ומן הסתם זו היתה הפעם הראשונה שהנערים סעדו במסעדה. אני מקווה שבעיריית חיפה יקראו את השורות הללו, ויתיישרו. 

לקינוח הזמנו כנאפה (25 ₪) ובוואריה (25 ₪), שחתמו ארוחה משביעה עד מאוד וטעימה עד מאוד.. 

שעות פעילות: א'-שבת: 9:00-23:00 

משלוחים: א'-שבת: 11:00-21:00, לכל חלקי חיפה ונשר. 

אתר המסעדה: https://khaled-adawi.co.il/ 

טלפון: 04-8322924 

ח'אלד עדוי. כביש דורי 20, נווה שאנן.