אחרי תקופה בה פעלה דודא מיטבוקס כמטבח רפאים, היא פתחה את שעריה לקהל הרחב ## הגעתי למסיבת עיתונאים במסעדה, טעמתי מהמנות השונות, ואהבתי...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: שרה איקו. צילומי מנות: אתר כדאי לדעת
מי שבאמת אוהב אוכל טוב ורוצה להכיר מסעדה טובה, שווה לו לצאת מתחומי העיר, ולהגיע אל פינה סודית ומרוחקת מההמון.
אני עשיתי זאת השבוע, כאשר מירי אברהם, ממשרד היח"צ של לימור כרסנטי, הזמינה אותי להשקה מחודשת של מסעדת דודא מיטבוקס ברחוב הדגן 22 בקריית חיים.
לפני כחודשיים-שלושה כבר התקיימה פתיחה רשמית של המקום, אליה לא הגעתי. אבל כאשר לימור כרסנטי קוראת לי – אני בהחלט מתייצב, כי מדובר בתו של איכות. למעשה, במהלך החורף האחרון כבר יצא לי לטעום ממטעמי הבשר (ולא רק בשר) של דודא מיטבוקס, בזכות משלוח שהזמנתי הביתה. כן, כן, בתקופת הסגרים והגבלות הקורונה.
דודא פעלה אז כסוג של מטבח רפאים. מטבח שפעל מתוך המפעל של חברת 'גדר וגן', שעד לתקופת הקורונה היתה כנראה החברה הכי גדולה במדינה של ציוד והקמת במות וארועים.
הבעלים הינו אמיר פוסטלניק, שכאשר הגיעה הקורונה והשביתה את מפעל חייו, וההפסדים הלכו ונערמו, הוא החליט למכור את המשאיות, את הטריבונות, את הציוד הרב, ולהתמסר לתחום אחר – אוכל. כבר היה לו ניסיון מוקדם בזכות זכיינותו בשני סניפים של בורגר סאלון, בהם השתלב בנו רועי.
הקורונה החזירה ארצה את חברו הטוב של הבן רועי, השף אורי אברהם, ומכאן והלאה התגלגל הרעיון להקים את דודא. הזמנתי בתקופה ההיא לא מעט משלוחים, והמשלוח של דודא בהחלט הותיר בי את רישומו. מנות מדהימות ובכמות נדיבה פלוס-פלוס.
המסעדה עצמה, כך גיליתי כעת, שוכנת באזור תעשייה אפרורי. אבל מרגע שפסעתי פנימה, אל תוככי ממלכת הדודא, החוויה הקולינרית נראתה מובטחת. כבר בפתח אפשר להתרשם מעיצוב עץ כפרי אירופאי, ולצדו מטבח פתוח בו יכולים הסועדים לראות את צוות המסעדה, שביניהם גיליתי את השף דודי קדם, שעובד שם כחצי שנה, ושאני מכיר (ומוקיר) ממסעדה קודמת בה גיליתי את יכולותיו הקולינריות.
אמיר פוסטלניק, הבעלים, ניצל את ההזדמנות כדי לספר לנוכחים כיצד התגלגל מחברת "גדר וגן", שארגנה קונסטרוקציות וטריבונות לאירועים לאומיים, ביניהם טקסי זיכרון ועצמאות ופסטיבלים, אל ענף המסעדנות.
פוסטלניק: "הקורונה ריסקה אותי, וגם בנתה אותי. בחרתי לצמוח מחדש ולפתוח עסק בתחום ההתמחות המועדף עלי בקולינריה, שהוא הבשרים המעושנים. בניתי במו ידיי את המעשנה והטאבון של המסעדה ויצאנו לדרך."
התפריט מציע ארוחות של מבחר נתחים מעושנים: בריסקס, אסאדו, פיקניה, צוואר טלה, עופות וארוחות מיקס. לכל אלה מתלווים ירקות שורש עם רטבים מיוחדים, מאפי טאבון משפחתיים, וקינוחים מפתיעים.
אל השולחן הארוך של העיתונאים והמובילים החברתיים שהוזמנו לארוע, זרמו מנות שגירו גם את העין וגם את החיך. לא מכולן זכיתי לטעום, אבל אלה שטעמתי היו פשוט מצוינות. צוות המטבח בהחלט יודע לטפל בבשרים, וגם המנות האחרות זכו לשבחים.
בין המנות הבולטות תוכלו למצוא את קלחי התירס עם ליים מעושן, צ'ילי ועשבים (30 שח), טרטר סינטה עם חלמון כבוש, קונפי שום, קוויאר בלסמי ועשבי פרא (58 שח), וקינוח "ביצה בקן" – חלמון בטעם פסיפלורה, עטוף במוס קוקוס מצופה שוקולד לבן בלגי, על קן שוקולד וקרמבל קקאו (45 שח).
שף אורי אברהם, כדאי לדעת, צבר ידע וניסיון מקצועי בעבודתו במסעדות בחו"ל בעלות כוכבי מישלן, ותחת שפים מובילים כגון הסטון בלומנטל, גורדון רמזי וקלוד בוסי.
לסיכום, את הדודא שלכם תוכלו לקבל במשלוח עד הבית, כפי שעשיתי אני בחורף, אבל כל עוד מותר עדיין להתקהל תחת מגבלות תווים צבעוניים למיניהם, מומלץ להגיע ולחוות את החוויה במלואה. לי זה לקח בדיוק 16 דקות, מרגע שעזבתי את נווה שאנן (שם קיימתי הרצאה), ועד שהמכונית עצרה בפתח המסעדה.
וכמובן, יש גם אופציה של טייק-אוויי. המארזים שלהם מעולים. לא סתם הם הוסיפו את המילים "מיט בוקס" ל"דודא"...
