מהירות האור
אור עזרתי / אלף
מסע אישי – מבטטת כורסא לרץ מרתון.
זהו המוטו של הספר, וכל כולו כתוב עם המון הומור עצמי ובקלילות, שתאפשר לקוראים לצלוח את סיפורו האישי של אור עזרתי ז"ל (כן, ספוילר) בהנאה רבה, ואינספור חיוכים.
"שעון הדופק הוא גיהנום כפול. הוא לא מסתפק רק בלדווח לך על הזמן החולף, בדומה לשעונים רגילים. הוא מתעקש גם להראות לך מה עשית עם הזמן שלך. הוא מנציח את המאמץ שלך כשהוא קיים, בפעימות לב, אחוזים, וקלוריות ובו זמנית מבליט את היעדרו כשלא התאמצת מספיק. הוא יודע עליך לא מעט. בן כמה אתה, מה הגובה שלך, כמה אתה שוקל, וכמובן מה עשית עם עצמך בזמן האחרון. מכאן, שדעתו עליך אינה מתבססת על רושם שטחי אלא על היכרות מעמיקה".
=
הספר שיוצא בימים אלה לאור מאגד סדרת טורים אישיים שכתב ד"ר אור עזרתי שפורסמו במשך שנה שלמה באתר שוונג ותיארו בהומור, בשנינות, כנות והתבוננות עצמית חדה את השינוי שעובר אדם לא ספורטיבי בעליל לרץ למרחקים ארוכים שהצליח להשלים מרתון מלא.
את הטורים פרסם אור בין השנים 2006 ל-2007 תחת הכותרת "מהירות האור", לאחר שמנכ"ל אתר שוונג דאז ניר ברק הגה את הרעיון והציע לאור להצמיד לו מאמן ולהתחיל לרוץ, ולדווח בכל שבוע לקוראי האתר על התקדמותו, על קשייו ועל חוויותיו כמי שהפך לדבריו "מבטטת כורסה למלפפון מירוץ".
הטורים לוו באיורים של בת זוגו של אור, האדריכלית גגו עשת, ובסופו של התהליך אור הפך רץ נלהב שהתמיד באימונים קשים עד שהשלים מרתון, השתתף במרתון פריז ואף רץ באולטרה מרתון של 100 ק"מ.
בשנת 2019 התגלה אצל אור גידול ממאיר במוח, שבעקבותיו נפטר כשנה לאחר מכן.
ד"ר אור עזרתי (1975–2020) היה פסיכולוג קליני וחוקר בפקולטה לפסיכולוגיה באונ' ת"א ובמקביל עבד כאיש תקשורת בגלי צה"ל ופרסם בקביעות מאמרים בעיתון "הארץ", בהם התמקד בנושאי תרבות, פסיכולוגיה וקולינריה .
הספר רואה אור ביוזמת ניר ברק ובשיתוף משפחתו של אור, והוא מאחד את הטורים שפורסמו באתר שוונג למסמך אישי, שנון, נגיש ומעורר הזדהות, המתאר בפתיחות יוצאת דופן את הקשיים הפיזיים והמנטליים שכרוכים באימוץ אורח חיים ספורטיבי. את הספר מלווים איורים של גגו עשת.
הוצאת אלף, 88 שקל.
