תמונות עולות בלהבות
עופר מיכאלי / הוצאה גלילית
הקיבוצניק עופר מיכאלי איגד בספרו החדש סיפורים מחייו בקיבוץ להבות הבשן של שנות ה-50' וה-60'. דרך עיניו כאדם מבוגר הוא משתף את הקורא לאירועים עוצמתיים שחווה כקיבוצניק צעיר עם רעל בעיניים, שהאמין בכל מאודו באידאולוגיה של אותן שנים בקיבוצים ונחשף לסיפורים מדהימים ולעיתים חסרי הגיון ומסוכנים שהם תוצר שלו היחסים המורכבים בין חבר קיבוץ לקולקטיב.
17 הסיפורים הקצרים ב"תמונות עולות בלהבות" נוגעים בחיים המורכבים שבכוורת אנושית ובהם לעיתים אירועים בלתי נתפסים, קשים, מרגשים וכואבים כאחד.
הנוסטלגיה הקיבוצית מופיעה במלוא הדרה ב"תמונות עולות בלהבות" דרך סיפורים המתובלים בהרבה הומור, שמתוארים מנקודת מבט של אדם מבוגר ומפוקח המביט על מה שקרה ולעיתים נדהם בעצמו עד לאן הרחיקה האידאולוגיה של חברי הקיבוצים באותן שנים.
מיכאלי מזמין את הקורא לצלול אל תוך מסע החולף בנקודות זמן שונות בחייו שבכל אחת מהן מתגלה סיפור מרתק אחר. כך לדוגמא, הסיפור שפותח את הספר - "אריקה הערבייה" חושף את סיפורה של אחת ממקימות קיבוץ להבות הבשן, שעלתה לארץ לבדה מגרמניה, ומתוך אידאולוגיה ברחה מהקיבוץ לגור עם בן זוגה הערבי ממנו נכנסה להריון, התאסלמה והתחתנה איתו ולאחר שהוא חוסל ע"י ההגנה היא נמלטה חזרה אל הקיבוץ כשהיא נאלצת להשאיר מאחור את בתה.
סיפור אחר בספר "רומיאו ויוליה שלנו" מביא את סיפור אהבתם של בת קיבוץ עם אדם שחור שהגיע לגור בקיבוץ, וכיצד הוריה של הצעירה עושים כל שביכולתם על מנת להפריד בין השניים ומפעילים לחצים רבים על מזכיר הקיבוץ, בשלב מסוים גם מצליחים, אולם כנגד כל הסיכויים השניים נפגשים לאחר עשרות שנים בחו"ל ומתחתנים.
עופר מיכאלי, בן 73, עסק רוב חייו הבוגרים בחינוך ובהוראה, ייסד בית ספר יסודי אזורי והיה המורה היחיד לטבע בארץ שנהג להביא לשיעור בכיתה חיות בר פצועות שמצא בגליל העליון וטיפל בהן . בהיותו מזכיר קיבוצו, אירעה לעופר תאונת עבודה מחרידה, והוא אושפז במשך שלוש שנים בבתי-חולים, נותח עשרות ניתוחים, והוא עדיין נכה שהיה למנהיג של אנשים עם מוגבלות בצפון הארץ. בשנת 2012 קיבל את אות ״יקיר הגליל העליון״ על פעילותו למען אנשים עם נכויות ומוגבלויות.
96 עמודים.
