גלריית המבשלה:
נעמי זך / שדות תלויים

אוצר: פריד אבו שקרה

פתיחה: 27-9-2019
 

נעילה: 30-11-2019

יורם מארק-רייך

אתר כדאי לדעת

_{ההזמנה לתערוכה}
 

תערוכתה של האמנית נעמי זך, "שדות תלויים", שמוצגת בגלריה של קריית האמנים טבעון, 'המבשלה', כוללת מיצב קוצים גדול, יותר מ-10 מ"ר, שתלוי מהתקרה, סרטון וידאו ובו ריקוד בתוך מיצב הקוצים המלווה במוזיקה פולחנית של דתות שונות, עבודות תחריט, צילומי סטילס של המחול.

הקוצים התלויים כשראשיהם כלפי מטה מעוררים את הצופה להתייחס בשונה מהמקובל לחומר פשוט ויומיומי, אך המבטא רבות בראשוניותו הקוצנית. הקוצים טבולים בצבע זהב, המנוגד לפשטות הקוצים, אשר מטפטף לריצפה ומעלה שאלות לגבי קדושה וקידוש הזיכרון, וכן אסוציאציות וציטוטים בתולדות האמנות.

התערוכה נפתחה סמוך לערב ראש השנה שהוא כידוע, מועד זיכרון האבות והצדיקים ביהדות, ותימשך לאורך כל חודש נובמבר.
 

_{צילומים: ראפת זרייק}

שנות ילדותה והתבגרותה של נעמי עברו עליה בחיפה, בשכונת נווה שאנן. היא הקימה משפחה והצטרפה לגרעין שתכנן להקים ישוב קהילתי בגליל. בקיץ של שנת 1988 עלתה עם משפחתה ועם 180 משפחות נוספות, להתיישב בגבעה חשופה בשם "פי-נר", שהפכה ל"נופית". מאז הגבעה איננה חשופה יותר והם תושבי המקום. בדצמבר 1998 נפל בנה אוהד בפעילות מבצעית בלבנון.

במהלך השנים השתתפה נעמי במספר רב של תערוכות קבוצתיות עם התחריטאים של סדנת התחריט של מרים שלו, והשתתפה בבינאלות לתחריט והדפס במקומות רבים בעולם. תערוכת יחיד שחשובה לה במיוחד הוצגה במרכז ההנצחה בטבעון, באוצרות שחר מרנין דיסטלפלד. ראוי לציין גם תערוכה ביתית וחנוכת פסל סביבתי באוצרותו של פריד אבו שקרה.
 

נעמי, מתי התחלת לעסוק באמנות?

"אמנות היתה חלק מחיי מאז הילדות המוקדמת. בשלבים שונים של חיי עסקתי באופן חובבני בטכניקות שונות באמנות.

"בגיל מבוגר פניתי ללימודי אמנות מסודרים במכון לאמנות של מכללת אורנים. לאחר גמר הלימודים התמחיתי באמנות התחריט אצל מרים שלו בסדנה בעין כרמל, ובפיסול אצל הפסלת נעמי פארן בקיבוץ יגור. בשני תחומים אלה אני עוסקת מאז ובנוסף ברישום ובציור. בשנתיים האחרונות אני עובדת בהנחייתו של האמן והאוצר פריד אבו שקרה."

איך ואיפה את יוצרת?

"אני יוצרת תחריטים בסדנת התחריט של מרים שלו בעין כרמל. את עבודות הפיסול האורגני, בהן אני עוסקת בשנים האחרונות, אני יוצרת בחדר העבודה שבביתי. לתהליך 'התבשלות' העבודה, לא דרושים תנאים מיוחדים. הוא מתרחש במוחי בעקבות חויות, מראות או התרחשות אשר מציתה את הדמיון. מחברת סקיצות נמצאת תמיד בהישג יד, ומכאן מתחיל תהליך פיתוח העבודה תוך התנסויות רבות עד קבלת המוצר הסופי המספק."

עד כמה מעסיקים אותך נושאים כמו הגיל שעולה עם השנים ומה שיזכרו ממך?

"מעסיק אותי ביותר הצורך להספיק ולבטא את השקפת עולמי ורגשותיי. נושא הזיכרון, שהוא לב התערוכה, הוא נושא כאוב אך אוניברסלי. אני מקווה שכך מרגישים הצופים בתערוכה. כל הצופים ללא הבדל דת, גזע או מין."

העבודות מיועדות למכירה?

"העבודות לא מיועדות למכירה. קשה להיפרד מיצירותיי."

איך נולדה התערוכה הנוכחית?

"במסגרת עבודתי בפיסול אורגני של חומרים על סף הכיליון, הכנתי עבודת קוצים קטנה, והיא זו שעומדת בבסיס רעיון התערוכה. פיתוח המייצב ושאר האלמנטים של התערוכה נעשה בשיתוף האמן המלווה והאוצר פריד אבו שקרה. פיתוח הריקוד נעשה בסדנת גילה של הכוריאוגרפית גלית ליס. כל העבודות עוסקות בדרך זו או אחרת בקוצים ובעיקר בחוח עקוד".
 

שדות תלויים / נעמי זך

העבודה "שדות תלויים" בוחנת סוגיות בנושא מעגל החיים והזיכרון ואת הקשר ביניהם. היא מבקשת לבחון אם סוף מעגל החיים האורגני הוא סוף הקיום, מה נשאר אחרי הסוף, אם הזיכרון של מה שהיה הוא חלק בלתי נפרד מהקיום שלו, ואם קיום הזיכרון במנותק ממקומו הראשוני שומר עדיין על הקשר ועל היחס למקור.

יתר על כן, "שדות תלויים" מנסה לברר מהו המנעד של הזיכרון, ואם מה שאינו נעים, יפה או רצוי נשמר, או שמא בני אנוש מעדיפים להדחיק אותו מהתודעה או אף להעלים ולמחוק אותו לחלוטין.

מטבע הדברים, הזיכרון דק, שברירי, עדין ונתון באופן תדיר לסכנת הרס ושכחה. כדי לשמר אותו מן הראוי למנות "סוכני זיכרון", כפי שאמר אדם ברוך המנוח בסרט שילדיו יצרו לזכרו.

עתה נותר לבחון מהו אותו זיכרון ומהם מאפייניו. מן הראוי לבדוק, למשל, אם החוח היבש והעדין שהורחק ממקומו הראשוני מזכיר לכול את הצמח הירוק והבשרני שהיה בשיא תפארתו, או רק הדוקרניות שנשתמרה בו היא עדות וזיכרון אותנטי למה שהיה ואיננו.
כן כדאי לבחון אם פאר העבר שהיה בעץ נותר כזיכרון בקליפתו. שכן, אותה קליפה, החלק האחרון שנשאר אחרי התפרקות ליבת העץ וחזרתה לאדמה, גם היא בשלבי התפרקות כמעט סופיים.

קליפת העץ מקיפה את ה"אין", חלל, שהוא בעצם הסוף האולטימטיבי, שלא היה קיים ללא הקליפה.  גם היא בתורה תהפוך ל"סוף".
 

לשון אחר, נשאלת השאלה אם הזיכרון הוא ה"אין", החלל או שמא הקליפה היא הזיכרון, או אם לא יהיה זיכרון אם לא תהיה קליפה.

בדומה לקליפה שננטשה על ידי ליבת העץ, חוחים ודרדרים צומחים, בקרקעות דשנות שננטשו. במקרים רבים אלה אזורי מעזבה שהיו בעבר מטופחים, גינות עשירות במינרלים וחומרי דישון אורגניים. יש מקום לתהות אם קוצים אלה משקפים את יפי העבר או שיופיים עומד בפני עצמו ללא תלות בעבר.

החוחים היבשים בעבודתי, אוצרים את זיכרון העבר עת היו רעננים, גמישים ונעו בעדינות ברוח. לאחר שסיימו את תפקידם האבולוציוני (הפצת זרעים), נותרו יציבים במקומם, יבשים ושבירים. עם הזמן הם יתפוררו וישובו לאדמה.
האם הצמחים העתידיים יינקו את זיכרון העבר מן האדמה שאליה יתפוררו החוחים?
 


מתוך 'דבר האוצר' / פריד אבו שקרה

פורמת שדות, תולה שדות. קורעת, מחברת, הורסת, הופכת, בונה, מרכיבה, מדביקה, שולטת, מורדת, דואגת, שואלת, חושבת, עובדת, מתלבטת ועובדת, נזכרת ועובדת, מתעלמת ועובדת, מתעדת את עצמה, אותו, אותם. ומתעלמת, ועובדת, קשה עובדת, הולכת בטבע, פורמת אותו בעיניים, בנשמה ובלב, צונפת אותו אל תוך הראות, עמוק אל תוך הראות ופורמת את הטבע שם בתוכה, ובוכה, ומחייכת, ופורמת את הטבע שוב, את טבעו של האדם, פורמת את עצמה ובודקת, בודקת מתחת לכסות, מתחת לעור, מתחת לחומר, מתחת לחימר של הגוף האוחז והעוטף את הנשמה העמוקה, מרחפת, שואלת, זוכרת ונזכרת ושוב פורמת.

שדות תלויים הוא שם הפרויקט של האמנית נעמי זך, הוא גם שם המיצב ששולט בחלל וממוקם באמצע, אף אחד לא חשב על זה לפני כן. אף אחד לא חשב לתלות שדה, להפוך נוף ולגרום לצופה לשנות את תנועותיו כדי לקלוט את העבודה, תקרה של קוצים תלויים הפוך כשהפרח הקוצני כלפי מטה, האמנית טובלת את הפרח הקוצני בצבע זהב ומאפשרת לזהב לטפטף על הריצפה, הפעולה מתועדת בצילום וידיאו ומוצגת בתערוכה, סוג של ניסיון מטעמה של האמנית כדי לנהל דיון פנימי ואולי לעגל פינות, סוג של ניסיון שמתוכו היא מנהלת דיון עם הזיכרון האישי והקולקטיבי, התערוכה מציעה את הדיון הזה ומזמינה את עינו של הקהל כדי להפוך אותו לשותף, סוג של אינטראקציה מתבקשת כדי לבדוק את המקום הרגיש הזה באמנות, ומה האמנות מציעה בהקשר של זיכרון, כל הפעולות האלו שהאמנית עושה באות כדי לתעד עקרונות, ניסיונות, רגשות ומצבי רוח שנגרמו מהמקום האישי, והאמנית מצליחה בדרכה לתרגם אותו ולהפוך אותו לערך של אמנות וערכי אדם.

נעמי זך עוסקת בהדפס. היא מדפיסה כל הדפס בצבע אחר, קורעת את התמונה שהדפיסה, ומוצאת את הדרך להשלים את צורת העלה שמופיעה בהדפס.