גלריית החשמליה בקיבוץ שדה נחמיה: אורורה


גלריית החשמליה בקיבוץ שדה נחמיה:

אורורה

 

פתיחה: שבת, 16.2.19 בשעה 12:00

נעילה: 30.4.19

אוצרת: דורון אדוריאן

משתתפים:
חיים בירן, סלאח אלקרא, מוטי דריאל, סולומון לבייב, יוסי לובלסקי, רותי סגל, מיכה שטייגמן, גדעון שני

 


יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת

 

הזמנה לתערוכה
 

האמן חיים בירן הינו אחד מתוך שמונת האמנים החיפאים/צפוניים ברובם שמציגים בתערוכה 'אורורה' בגלריית 'החשמליה' בקיבוץ שדה נחמיה. בירן, יליד 1950, מקנס, מרוקו, הינו בוגר הטכניון בחיפה, בפקולטה לארכיטקטורה.

במשך למעלה מ-30 שנה היה שותף ומנהל בחברות תעשייה בתחום העץ, עיצוב וייצור רהיטים להרכבה עצמית, תכנון וייצור בתים לבניה מתועשת, וייצור תשומות לענפי העץ השונים.

בירן: "לכל אורך השנים, שמרתי פינה חמה לאמנויות והמתנתי למוזה שתבוא. לאחר פרישתי מעולם העסקים, הגיע הרגע בו חזרתי אל אהבותיי הראשונות. פרנק קולודני, אוגי, חברי מעולם האמנות, סיפר לי על הרגע המכונן בחייו, עת התבונן ביצירה של מרסל דושאן, 'דה ביג גלאס', ושם באה לו ההארה.

"התחלתי בכתיבה, בסגנון של פרוזה שירית, בה אני מהלך על ציר הזמן בין חוויות ילדות וחיים בוגרים, ומשלב ביניהם. כך החומרים בהם אני יוצר, ובמיוחד הפליז, נחושת בפי סבתי רחל, והעץ, אותו הכרתי בנגריה של אבי. והיום פולימרים ומתכות המבטאים את רוח התקופה. וכך – החומרים והצורות, מקורם בתחנות חיי, וכך האמנות שלי מוטת מקום וזמן."

המשיכה לאמנות התגלתה אצלו עוד בהיותו ילד בן 10. בירן: "אהבתי את המלאכה, כבר מבית אבי הנגר ומאמי התופרת. שלושה ימים בשבוע טיפסתי מביתי בוואדי סאליב, תחתיתה של העיר התחתית, במדרגות עגלון, אל מועדון ויצו ברחוב חרמון 10, כדי ללמוד ציור אצל המורה ויאולה. החוויה חרוטה אצלי היטב בירכתי המוח, כי הבית במרחק כ-300 מטרים ממבנה 'הפירמידה - המרכז לאמנות עכשווית', שם אני מרבה לבקר ולהשתתף במפגשי שיח בענייני אמנות, מעין סגירת מעגל נוסף בחיי."

אהבת האמנות נשקה ללימודי הארכיטקטורה שלו בטכניון בחיפה. במקביל ללימודים הוא גם צייר, וגילה שהמלאכות שרכש בילדותו, קירבו אותו יותר ויותר לאמנות הפיסול.

"ברבים מפסליי, אני מעלה רעיונות ודעות על חיי וחיינו, ברצינות ראויה מתובלת בהומור, לעתים הזוי מעט, ולעתים אני מזיל טיפות של גיחוך בחומר. וכך אני מושך בחומר במשך היום, ובלילות לא נרדם, והרעיונות רצים וגולשים, ואין אני מספיק לאסוף, וכך איני מסופק ואני מלא ספקות ואיני מרוצה. חוזר ומושך בחומר, משנה, ושוב מושך. המהות המגדירה את חיי כפסל, היא היא לידתי השנייה וחיי המתחדשים, אותם יצרתי והענקתי לעצמי כמתנה מבורכת."
 

עבודה של בירן. צילום: על ידי האמן


"בשנת 1992 בניתי לי בית, ובו חלל מרווח ומואר שפונה אל הנוף, ואשר היה לסטודיו. באותם הימים פעלתי כתעשיין בענף העץ והסטודיו המתין. על פי התוכנית רציתי לפרוש בגיל 55, יצא לי 59. ואז חזרתי לאהבות הישנות שלי, כתיבה ואמנות הפיסול. אני רושם רעיונות במחברת מתפוצצת, שם הם חיים בתהליך של הבשלה, ומהם אני בוחר לבצע."
 

בירן עובד בו זמנית על שתי עבודות. "על מנת להתבונן באחת בזמן שאני עובד על השניה, ולהיפך. זה גם פרקטי ויעיל וגם מאפשר לתפוס מרחק ופרספקטיבה. הסטודיו מצויד היטב בכלים, במכונות, בחומרים ובחפצים. בחדר הכימיה יש צבעים ופולימרים. יש בידי שליטה טובה בחומרים ותהליכים, בטכניקות ובשיטות עבודה, ואלו נרכשו בבית אמי ובנגריה של אבי, בטכניון ובמפעלים בשנות התעשייה. הקמתי גם סטודיו לצילום עבור העבודות."

 

עבודה של מוטי דריאל. צילום: באדיבות משרד היחצ של מיכל סדן


את השם 'אורורה' לתערוכה, הציע חיים בירן מתוך כוונה להדגיש את הקשר לצפון, וזאת כאשר ברקע יושב סיפור עמותת שלושת הנחלים. העמותה שמה לה למטרה להעניק מקום ואמצעים לאמנים שיש להם תשוקה בלב וחסרה להם הפרוטה בכיס. "את העמותה הקים וייסד יעקב אלבז, צלם אמן, ובעיקר אדם טוב ונדיר, מאותם בודדים שפוגשים בדרכים הטובות. האיש רצה לגמול מטובו למקום בו גדל, קיבוץ שדה נחמיה, ולהחזיר טובה לחברה אשר חינכה אותו להיות אדם טוב."

תשע יצירותיו של בירן בתערוכה הנוכחית מיועדות למכירה. עבודות אחרות שלו מוצגות דרך קבע בשלוש גלריות מובילות באזור המרכז. יצירות שחשובות לו במיוחד הוא שומר לעצמו.
 

עבודה של בירן. צילום: על ידי האמן


ועוד קצת על הרעיון שמאחורי התערוכה והעמותה:

כמו במקרה של הזוהר הצפוני (אורורה) לפעמים צריך להתרחק מהעומס המלאכותי על מנת להכיל תופעות של יופי נשגב. המונח הגאוגרפי של יצירות אמנות – גם ביחס אחת לשנייה וגם ביחס לקהל, משנה את האפקט שלהן על העולם.

לעומת המרחבים הצפופים של המרכז, שם גלריות ממוקמות אחת ליד השנייה, ברחובות עמוסים מסעדות, מוזיאונים, חנויות, שווקים ובתי מגורים – הבחירה המכוונת בהפרדה הצפונית/קיבוצית של התערוכה 'אורורה', מאפשרת לעבודות "מרחב נשימה". להאיר, להתמתח ולהתפרש ומאפשרת להן "לזהור" באור טבעי ומופלא.
 

עבודה של מיכה שטייגמן. צילום: באדיבות משרד יחצ מיכל סדן


לתערוכת 'אורורה' מתווסף גם היבט חברתי, כמיטב המסורת הקיבוצית. אומרת אשת יחסי הציבור המוערכת מיכל סדן, שמלווה את התערוכה: "בדומה לסיפור המיתולוגי על אניית המלחמה הרוסית אורורה שפתחה את המהפכה הבולשביקית, מהפכה שראתה בעיני רוחה חברה אל-מעמדית בינלאומית. עקרונות סוציאליסטיים שיתגלגלו להיות מניע אידאולוגי של התנועה הקיבוצית בארץ."

קבוצת האמנים שנאספה יחד להציג בגלריית 'החשמליה' שבקיבוץ שדה נחמיה בגליל העליון, שותפה לרעיון שמקדמת עמותת שלושת הנחלים. עמותה ללא מטרות רווח שמטרתה לתמוך ולקדם אמנים ישראליים צעירים וותיקים בארץ ובחו"ל ולשים את הפריפריה על המפה התרבותית כחלק בלתי נפרד, ואפילו פורץ דרך, בשיח האמנותי.
 

עבודה של בירן. צילום: על ידי האמן


אתר עמותת שלושת הנחלים:
www.threeriversart.org
 
העמותה בפייסבוק:
https://www.facebook.com/Threeriversartproject/

 


 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.