אנה פורטה: ONE STOP SHOP‏


אנה פורטה: ONE STOP SHOP‏

 

ברחוב הרצליה 16 בשכונת הדר נפתח הסטודיו-גלריה אנה פורטה ## קונספט ייחודי, שמציע ללקוחות, אדריכלים ומעצבים שירתי תכנון, עיצוב, אירוח והעשרה בפורמט ONE STOP SHOP ## הכירו את השותפות: צילי וייס וצילי גלעדי ## התערוכה הראשונה שעלתה שם היא של האמנית הבינלאומית אביבה שמר

 

יורם מארק-רייך

אתר כדאי לדעת

 


אביבה שמר. צילום: מיכהאל קאליש

האמנית אביבה שמר השיקה את תערוכתה 'עבודות' בגלריה החדשה אנה פורטה, שנפתחה בשכונת הדר ברחוב הרצליה 16. עבור שמר היה בכך אקט של סגירת מעגל, שכן בעבר שימש הבניין כבית הכנסת של סבה ייששכר קאופמן, שהיה נגר וחזן.

התערוכה, הכוללת רישומים, ציורים ופסלים, נפתחה במקביל להשקה האינטימית של הגלריה בשבוע השני של ינואר, בנוכחות קבוצה מצומצמת ומובחרת של מעצבים ואדריכלים מובילים צפוניים, ביניהם נעמה נאמן מזרחי - מהמועצה לשימור אתרים. אורחת הכבוד היתה האמנית הבינלאומית אביבה שמר.

שמר, ילידת חיפה, היא אמנית יוצרת, אוצרת, מלמדת ומחברת ספרי אמנות. היא משתתפת בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם. פסליה המיוחדים תורמים לעיצוב סביבתי קבוע בארץ, וחלקם נודדים ברחבי העולם.
 

פתיחת התערוכה. צילום: צילי וייס


הרעיון לקיים שם תערוכה נולד במהלך פגישה בין שמר לצילי וייס, מבעלות הסטודיו-גלריה. וייס: "את אביבה אני מכירה עוד מהילדות דרך החברות שלה עם הוריי. שנים שאני עוקבת אחרי עשייתה האומנותית ואוהבת את יצירותיה המגוונות. מפגש מקרי או שלא לפני כמה שבועות, הוליד את שיתוף הפעולה שלה עם אנה פורטה לכבוד ארוע הפתיחה."

בהמשך, וכאילו לחזק את 'מקריות' המפגש ההוא, כאשר הגיעה שמר בפעם הראשונה לאנה פורטה, היא סיפרה בהתרגשות רבה כי במקום הזה פעל בשנות ילדותה בית כנסת. סבה מצד אמה, ייששכר קאופמן, היחיד שהחליט לעלות מפולין ושרד את השואה, שימש כחזן באותו בית כנסת, ואף נידב את יכולותיו כנגר ובנה בהתנדבות את כל עבודות הנגרות של בית הכנסת. ואם לא די בכך, הסתבר לאביבה שפגשה שם לראשונה את צילי גלעדי, השותפה השנייה באנה-פורטה, כי הן קשורות בקשר משפחתי; סבתה של אביבה והסבתא-רבה של גלעדי היו אחיות.
 


צילי וייס (מימין) וצילי גלעדי. צילום: מייקל וואס


שמר: "פגשתי את צילי לפני שבועות ספורים. היא אמרה לי שהיא פותחת גלריה לאמנות ולעיצוב בחיפה, ושהיא תשמח אם אציג בה את התערוכה הראשונה. באתי לראות במה מדובר, ונדהמתי לגלות שהגלריה נמצאת באותו בנין בו היה בית הכנסת של סבי ייששכר קאופמן, בו ביליתי את ילדותי בהאזנה לשירתו של סבי החזן. הסבא ייששכר היה היחיד שניצל מהשואה מבין 13 אחים ואחיות. במקצועו הוא היה נגר. התבוננתי בו בילדותי. איש שאהב את אמנותו, אני ראיתי בו אמן כי הוא ממש פיסל בעץ, היה עושה פוליטורה, שר שירי חזנות, ומעיניו היו זולגות דמעות של אושר והתעלות, מאהבת השם והאדם שבו. ממנו צמחה ראשית אמנותי. מתוך התבוננות  בו בגיל צעיר מאד החלטתי להיות אמנית. מובן שהסכמתי להציג במקום. צילי הכירה לי את שותפתה, שמסתבר שהיא קרובת משפחתי מצד הסבתא השנייה."
 

פתיחת התערוכה  צילום: צילי וייס


אנה פורטה היא שילוב של מילה בערבית (אנה = אני) ובלטינית (פורטה = חזקה). אנה פורטה היא האלטראגו שלנו – אומרות שתי הציליות. חזקה, עם אישיות משלה, ושמורכבת משילובים: שילוב בין שתינו, שילוב של סטודיו וגלריה, שילוב של סגנונות, שילוב שיוצר שלם ייחודי ויחידי. לפי מסמכים היסטוריים היה שם חלק משכונת הדר ורחוב הנביאים בסוף המאה ה-19 בזמן השלטון העות׳מני בחיפה. מצאנו מפה היסטורית בארכיון של קרב גליפולי במיצרי הדרדנלים שמחברים בין אירופה לאסיה בתורכיה, שם הופיעה גם המילה אנהפורטה.

צילי וייס וצילי גלעדי הן מעצבות פנים ותיקות, בעלות ניסיון של למעלה מעשרים שנה בתחומי עיצוב הפנים והסטיילינג, ובניהול פרויקטים בשימור מבנים היסטוריים בישראל ובאירופה.
 

הכניסה לאנה פורטה. 


החיבור ביניהן נוצר כשצילי וייס חיפשה בית לגלריה לרהיטים שחלמה לפתוח, וראתה מבנה לשימור בעיר התחתית. בפורומים ובמפגשי קולגות היא נתקלה בשמה של צילי גלעדי בהקשר של שימור מבנים וביקשה ליווי וייעוץ לגבי המבנה. צילי גלעדי היתה נתונה גם היא באותה תקופה בהרהורים על התרחבות למשרד גדול יותר. החיבור בין השתיים היה טבעי ומיידי, והזמן שעבר עד שנמצא הנכס הנכון נוצל למחשבה מעמיקה על הדנ"א של אנה פורטה .

שתי נשים שעונות לשם צילי זה אולי מבלבל, אך הן אומרות בחיוך: "החלטנו שהעובדה ששתינו נקראות צילי היא יתרון ולא חסרון. לקוח שיתקשר תמיד יוכל לדבר עם צילי, כי קל לזכור...  וביתר רצינות, לכל אחת מאיתנו תפקידים ותחומים שונים בתוך אנה פורטה, כך שמיד תדע לאיזו צילי לפנות ולאיזו מטרה."
 

אביבה שמר על רקע תערוכתה. צילום צילי וייס


שתיהן נולדו בחיפה ומתגוררות בה. הן גם דור שני לחיפאים שנולדו בחיפה, ולכן נולדה ההחלטה לפתוח את אנה פורטה בחיפה במרכז הישן במבנה היסטורי. השאיפה היתה להשתלב בתוך ההתחדשות העירונית של המתחמים ההיסטוריים בחיפה, ולייצר מודל ודוגמה שמוכיחה שאפשר להחיות ולחיות בהם בהרמוניה עם העבר של העיר, עם תושביה ועם התרבות מבלי לפגוע בקידמה ובצרכי העיר. נהפוך הוא – לגרום לכך שהללו יהוו יתרון גדול על פני השכונות החדשות.

גלעדי: "שימור הוא בלב העשייה שלנו, שימור תרבותי שנותן ערך מוסף לעשייה שלנו. שימור אינו עומד בסתירה לשיפור ולקידמה, אלא מחבר את המקום ועיצובו לסביבתו הפיזית והתרבותית, ומייצר הרמוניה ומקום שנעים לחיות בו ומשתלב במרחב בו הוא נמצא, גם אדריכלית וגם חברתית.
 

צילום: אילן נחום


"במיוחד בשימור בתוך המרחב העירוני חשוב לא ליפול לקלישאות, ולבחון כל פרויקט מעיני הדייר ולא רק מעיני התייר. נקודת מבט כזו תיטיב עם היזמים, מכיוון שהתיירות בערים היסטוריות ובמרחבים לשימור נובעת מתוך הרצון לחוות משהו אותנטי, אמיתי וייחודי .מבנה הממוקם בסמטאות הצפופות אינו דומה למבנה מפואר הממוקם בקו ראשון לים, כפי שדירה של 200 מ״ר עבור משפחה בת 6 נפשות וכלב, תתוכנן באופן שונה עבור זוג בגיל השלישי."

"עיצוב ותכנון של חללים, בתים, דירות ורהיטים בודדים תמיד מתחילים אצלנו באנה פורטה בראייה רחבה על זמנית ייחודית ועבור האנשים שחיים פה."

ההשקה האינטימית של הגלריה אירחה גם את ארז גולקו ושותפו שלומי נבון, שפינקו את הבאים במטעמים מקומיים. אומרות הציליות: "לא סתם בחרנו בדרך הזו לפתוח את השער של אנה פורטה. הרצון שלנו הוא לשלב את אנה פורטה בסביבתה. לשתף ולייצר שפה עיצובית יחידה ומיוחדת למקום ולאנשים החיים בו. נוכל לעשות זאת בשיתוף עם הכישרון הגדול של קולגות העיצוב הצפוני, עם התייחסות למרחב שבו אנחנו נמצאות, ותוך שיתוף עם מי שכאן מתוך כבוד רב והבנה וזיכרון של מה שהיה כאן קודם."
 

צילום: אילן נחום


"שימור מבנים הסטורים מתחיל תמיד בתיעוד והמלצות לתכנון. לאחר שמתגלים ערכי המקום והמלצות לתכנון, כשאנו ניגשות לפרויקט בשימור, אנו בוחנות גם את סביבתו. את מה שניבט מבעד לחלונות ומי מביט פנימה אלינו. כשהתכנון והעיצוב משתלב בסביבתו בעל הבית מקבל ערך מוסף של נינוחות ונעימות."

"לפעמים בשימור מבנים קל לשפוך את התינוק עם המים. הקפדה יתרה בדרך השימור הקפדני והשמרני כופה על הדייר והמשתמש פשרות רבות, כך שהחוויה של לחיות במרחב כזה (פרטי, מסחרי או ציבורי) נהיית מאתגרת יותר ויותר ככל שהזמן חולף. לעומת זאת, הגישה ההפוכה שנשארת עם שימור המעטפת החיצונית בלבד או עם הקפדה יתרה על גימור שלא מתייחס לזמן שעבר (למשל שרונה), גישה זו, לדעתנו, יפה ככל שתהייה התוצאה, מייצרת ניכור ולא מצליחה לחבר את המתבונן ואת החוויה בצורה ישירה לרוח המקום ולמהות שלו. לא פשוט למצוא את האמצע הנכון ולא תמיד זה אפשרי, אבל בתהליך התכנון העיצוב והביצוע, גם במבנים עכשוויים ובדירות קבלן, נחפש את המקום שמחבר, שמשתלב ושאמיתי לפרויקט, למשתמש ולסביבתו ע"י הימנעות מקלישאות וחיפוש של פתרונות חדשניים ויצירתיים."
 


צילום: אילן נחום



"היות ששתינו חיפאיות מאז ומתמיד, בנות לחיפאים מלידה, יש בנו רצון עז לתרום לעיר להיות חלק בתהליך ההתחדשות העירונית, להתחבר לסצינת העיצוב המקומית ולייצר מקום של שיח, מפגש והתחברות. לא באנו להשלים חוסרים, אלא לייצר משהו חדש, כפי שאחת האורחות שלנו בהשקה רשמה לנו היום: השאיפה שעולם העיצוב יגיד: מילנו, פריז, ניו יורק, לונדון חיפה :-)..."

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.