התפריט של מסעדת יאן יאן הסינית מכיל את מנות הדגל כבר 42 שנים, ואני תמיד בוחר מתוכו את המנות האהובות עליי ## וכן, תמיד דילגתי על מנת הברווז ## אז אחרי שיותר מדי אנשים שאלו את דעתי על הברווז, החלטתי ללכת על זה ## האם אהבתי או לא?
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
את סעודת האיפטאר שלי (הארוחה החגיגית השוברת את הצום היומי בחודש הרמדאן) בחרתי לעשות במסעדת יאן יאן הסינית.
טוב, לא באמת. פשוט נזכרתי שסי פונג המקסימה, בעלת המסעדה, נזפה בי בעבר על שאני מגיע ליאן יאן רק פעם בשנה. אז אתמול, במהלך שיטוט בפייסבוק, נתקלתי בפרסום של יאן יאן, והחלטתי שהיות וחלפה כבר למעלה מחצי שנה, הגיע הזמן להראות את הפרצוף שלי שם.
הזמנו 2 מקומות לשעה 19:00, קיבלנו לנייד אישור על ההזמנה, ויצאנו לדרך. כדי לא להסתבך עם חנייה, השארנו את הרכב בחניון הרכבת, וחצינו את הכביש אל הצד השני. שם, ממול, עמדה בחשיכה עצובה מסעדת אוניקס המצוינת. מקום מפואר ומושקע בטירוף, שסגר את שעריו אחרי שנתיים-שלוש.
מסעדת יאן יאן, לעומתה, פועלת כבר 42 שנים, בזכות עבודה קשה, מחירים נוחים, אירוח מלבב, אוכל טעים, משפחה חרוצה ובעלת בית מקסימה.
התיישבנו בשולחן הכמעט קבוע שלנו, שלמזלנו לא היה תפוס, ובחרנו מנות מתוך התפריט. אז ככה: יש תפריט עסקיות, שתופס בכל יום של השבוע, לכל אורך היום, והוא מציע מבחר מרקים, ראשונות, עיקריות ותוספות ב-65 / 95 / 105 ש"ח. כמובן, שככל שהמחיר עולה יש יותר אפשרויות לבחור מהן.
אבל אני באתי עם החלטה לאכול מנת ברווז, ולכן עברנו אל התפריט הרגיל.
למה ברווז?
כי בכל הפעמים שביקרתי ביאן יאן התחמקתי מלטעום את המנה הזו. כזה אני, מזמין תמיד את אותן מנות. הולך על בטוח ונמנע מהרפתקאות. אני חושב שהגיע הזמן שאפטר את עצמי, כי זו תכונה גרועה ואיומה למי שמחזיק מעצמו סוקר מסעדות.
ולמה ברווז, סיבה שנייה? כי אחרי כל סקירה שלי אודות מסעדת יאן, כמעט תמיד שואלים אותי על הברווז ואין לי מושג.
התפריט מציע בגזרת הברווז 5 אופציות: צלוי / פריך / ברוטב תפוזים / ברוטב דבש ושום / עם פטריות שחורות. כולן במחיר 85 ש"ח. בחרתי באופציה האחרונה, שמגיעה כמו יתר המנות עם אורז.
אבל עוד לפני כן הזמנתי מרק וונטון, וזוגתי הזמינה מרק חמוץ-חריף. שתיהן עלו 22 ש"ח, ושלה היה יותר טעים. הפיקנטיות ניצחה.
כמובן שהזמנו זוג אגרולים צמחוני (25 ש"ח), כי אי אפשר לדלג על כך במסעדה סינית. הם הגיעו לוהטים וטעימים, בליווי הרוטב האדום המיתולוגי. כי אי אפשר בלי.
אני המתנתי לברווז, וזוגתי הזמינה את המנה האהובה עליי - מנת בקר ברוטב סצ'ואן (65 ש"ח), שגם היא הגיעה עם אורז. היא הבטיחה, שאם לא אסתדר עם הברווז, נתחלף במנות. יפה מצידה.
המלצרית הניחה לפני כל אחד מאיתנו סט של שלוש צלחות וגם מקלות צ'ופסטיק. כמובן שלכסנתי מבט מודאג לעבר קצה השולחן, כדי לוודא שממתין לי שם גם סכו"ם רגיל, שמיועד לאנשים מסוגי שלא מצליחים להשתלט על מקלות אכילה.
אבל זה לא נגמר כאן. בזמן העלעול בתפריט נתקלתי במנה צמחונית-טבעונית שבא לי עליה: חצילים ברוטב שום חריף (65 ש"ח), אז הזמנתי אותה בתור מנת ביניים. ובנוסף, סי האהובה החליטה לצ'פר את זוגתי במנת ביניים משלה, ושלחה לה תבשיל באק צ'וי, שהיא זכרה שהיא אוהבת.
ועכשיו לסיכום: החצילים היו מעולים, וכך גם האגרולים, המרק החמוץ-חריף, הבאק-צוי, והבקר ברוטב סצ'ואן. המרק וון טון היה קצת חלושס, והברווז הפתיע לטובה! האם אזמין אותו גם בפעמים הבאות? ימים יגידו, כי בתפריט של יאן יאן רוב המנות המועדפות עליי תמיד שם, לאורך שנים, ומן הסתם אתפתה לחזור אליהן.
המלצרית המליצה על קינוח, ובחרנו בעזרתה ליצ'י ואננס מטוגנים בתוך מעטפת בצק, בליווי 3 סוגי גלידה, ועם תפזורת של אגוזים מקורמלים. מנה טעימה, גדולה ומוגזמת, שחתמה ארוחה טובה.
לפני שפסענו החוצה, הבחינו בי יושבי אחד השולחנות שליד פתח הכניסה, זיהו אותי ושאלו מתי אפרסם את הביקורת, כי הם נוהגים לעקוב אחרי כתבות האוכל שלי. הסברתי להם שזו לא ביקורת, כי הפרצוף שלי כבר מזוהה ומוכר בכל מקום. ולכן זו סקירה בלבד.
מה שמזכיר לי שבעבר הרחוק ניר שובר, כשהיה הבעלים של בית קפה על הכרמל, הדביק תמונה שלי על הקיר, כדי שהעובדים שלו יזהו אותי במקרה שאגיע לשם לביקורת... אבל זה עוד היה בזמנים בהם עדיין לא הכירו אותי ולא זיהו אותי, וכתבתי ביקורות עבור עיתונים ואתרים. כיום זה רק תחביב. :)
הפעם לא הצטלמתי עם סי, ולכן אצרף כאן תמונה ישנה שלנו (בציר 2018). מאז היא נשארה יפה ונחמדה, ואני פחות...
