דף הבית >> אוכל >> סקירת מסעדות >> לימאני: קסם על ים קיסריה
 

 

לימאני: קסם על ים קיסריה


 

צעדנו עד לקצה נמל קיסריה, כדי להיות הכי קרובים אל הים ## היינו עדים להצעת נישואין מוגזמת, ונהנינו מנוף מכשף שפתח את התיאבון ## אילו היינו מגיעים בינואר או פברואר יכולנו להחליט בעצמנו מה מחיר הארוחה ## אז מה אהבנו, ומה לא אהבנו?


 


יורם מארק-רייך

אתר כדאי לדעת


 
צילומים: אתר כדאי לדעת
 
לקיסריה יש את הקסם שלה. ואני לא מתכוון לנובו-רישים שעוברים לגור בה ולהקים בה וילות מפוארות עם בריכות שחייה, שאולי יסייעו לטשטש את העובדה שמוצאם ממשפחת חנוונים מעיירה נידחת בפולין. אני מתכוון למה שהטבע נתן לה בשפע. וגם הרומאים. לפני 2000 שנה. לא סתם היא קרויה על שם אוגוסטוס קיסר.
 
נמל קיסריה גם הוא מקום קסום. קיסריה אינה עיר נמל במקורה, כי אין בה שובר גלים טבעי. הורדוס וחבריו יצרו את הנמל בטכניקה חדשנית לזמנם. הם השיטו לתוך הים תיבות עץ ענקיות שלתוכן יצקו אפר וולקני. כשהאפר הזה בא במגע עם המים הוא התקשה כמו בטון. וזה מחזיק מעמד עד היום. 

 
אסף צוונג

אז הגענו לנמל קיסריה, והמשכנו לצעוד עד לשפיץ שלו. שם, בקצה, שוכנת מסעדת לימאני בנקודה העליונה ביותר והכי יפה, בתוך מבצר צלבני רומאי מדהים. תיכנסו לאגף השירותים ותבינו איזו עוצמה יש למבצר הזה. משמעות השם לימאני ביוונית הוא – נמל.
 
כשתייגתי את לימאני בפייסבוק, בתמונה בה רואים אותי עם בתי גילי שהתלוותה אליי, התברר לי שהיא מגדירה עצמו כביסטרו-בר. לימאני מציעה חוויית בילוי עם אווירה של בר יווני, בצהריים העסקיות הן במחיר העיקרית בלבד, וכוללות: ראשונה, עיקרית ושתייה. בסופי שבוע נערכים בראנצ'ים ואירועים ייחודיים בשעות הבוקר, ומדי פעם יש הופעות חיות המתפרסמות בעמוד הפייסבוק של המסעדה.

 

אנחנו הגענו באחר-צהרים של יום חמישי. ובחרנו שולחן שמשקיף על הים באופן מקסימלי. אבל לא רק גלי הים והנוף הפראי משכו את תשומת לבנו, אלא גם הרחבה שמתחת למסעדה, אליה הגיעו במהלך שהותנו שם כמה וכמה זוגות מלוות בצלמים שהנציחו רגעים רומנטיים למזכרת עד. אפילו היינו עדים לאמבוש של עשרות מוזמנים שפחות או יותר הסתתרו באחת הפינות והמתינו לבואה של מישהי, שהחתן המיועד רצה להפתיע אותה בהצעת נישואין. הבחורה הגיעה, הצלמים קידמו את פניה בפלאשים, ההפתעה נגוזה, אבל הבחור כרע ברך, ולפי כל הסימנים היא נענתה בחיוב, כי כולם פרצו במחיאות כפיים, זיקוקים נורו לאוויר, והצלמים עשו את היומית שלהם ואצו רצו אל הפרויקט הרומנטי הבא שלהם.
 
מסעדת לימאני נפתחה ב-2015 ע"י אסף צוונג מבעלי הבר 'רוזה ספארקס' לשעבר ושני שותפים נוספים, שלמדו איתו באוניברסיטה. הוא למד מינהל עסקים, הם למדו משפטים ומינהל עסקים, וביחד הם לקחו את המקום הזה, שלדברי אסף היה במצב גרוע בגלגולו הקודם, ובעזרת המשרד לתכנון בר כהן, האחראי על עיצוב מסעדות ועסקים, הפכו אותו לראוי ומעוצב. הים משתקף בחלונות גדולים ומקיף את המקום מצדיו, הצבעוניות עדינה ורכה, אריחים מעוינים ופסיפסים בצבעי לבן, כחול ותכלת. הרהיטים נבנו מעצים ממוחזרים בשילוב אריחים מעוינים ונצבעו בשיטת דיסטורטינג הנותנים להם מראה של סירת דייגים שהים והמלח שחקו את הצבע מהם, הרצפה גם היא רצפת שח בשחור-לבן ונותנת לחספוס היווני מראה אלגנטי. התאורה רכה בגופי זכוכית ופליז.

 
גילי ואני

אסף, אוטוטו 40, עבד במשך שנים רבות בתחום הבארים, ובמשך כמה שנים לפני שנפתחה לימאני בכלל עסק בתחום הבנייה. לאף אחד מהשותפים לא היה ניסיון קודם של ממש במסעדנות, וההתחלה היתה קשה. מה גם שבדיוק אז פרצה מלחמה, ואחר כך היה חורף לא פשוט. היו דברים שהם למדו על בשרם, והיו עניינים שהם למדו בדרך הקשה, ואסף טוען שעדיין הם לומדים ומשנים ומחדשים כל העת. שלוש שנים למסעדה בתל אביב זה המון זמן, אבל בקיסריה, לצד מוסדות שעברו כבר מזמן את ה-10 או 12 שנים, הם עדיין נחשבים חדשים.
 
אסף הוא השותף הפעיל והמנהל. העבודה שוחקת, גוזלת זמן ואנרגיות, וגם לא בדיוק תרמה לזוגיות שלו. אבל הוא אופטימי, ונחוש להצליח.
 
בחודשים ינואר-פברואר הוא הזמין את קהל הסועדים לשלם לפי ראות עיניהם. כן, מה שאתם שומעים/קוראים. בסיום הארוחה הוגש לשולחן משוב, ובו הלקוח התבקש לציין כמה הוא מוכן לשלם עבור הארוחה, ולנמק מדוע. הניסוי כלל את כל המנות בתפריט וגם את הקוקטיילים.

 
אם חשבתם שהקהל הישראלי ייצא מגעיל מהניסוי החברתי הזה, הרי שטעיתם. מסתבר שחלק שילמו יותר מהמחיר הנקוב בתפריט, חלק שילמו פחות, ובסך הכול זה התאזן. גם לא כולם רצו להשתתף בניסוי, והעדיפו להיצמד למחירי התפריט. אסף: "זה איפשר לי לקבל אינדיקציה אמיתית למחירי התפריט ולמנות המוצעות בו, ללא קשר לעלויות ה- food cost, וגם – איפשר לי לשוחח עם הלקוחות על המנות, לשמוע מה דעתם, לטובה או לרעה. המשוב הזה היה חשוב על מנת שנוכל לשפר ולהתייעל."
 
לאחרונה גייסה מסעדת לימאני לכוחותיה את השפית שרון גבאי (בעלת קייטרינג "ושתי", ויועצת קולינרית המעבירה סדנאות שף), והיא מציעה מנות ים תיכוניות עם נגיעות יווניות, מנות קלאסיות של בר/ביסטרו, ומנות ספיישלים על בסיס יום יומי מהדגה המקומית ומקניית פרודוקטים מהשווקים באזור.

 
ברקע הושמעו שירי בלוז בזה אחר זה. בין השעות ארבע עד שבע אחר הצהרים, בלוז ורק בלוז, הסביר אסף, כי זה מה שהוא מאוד אוהב. בשאר השעות אפשר לשמוע מוזיקה ממדינות שיש בהן ים, לאו דווקא הים התיכון, עם העדפה לזמרות עוצמתיות. אנחנו התארחנו בשעות של הבלוז.
 
למרות האפשרות להזמין סטייק אנטרקוט, המבורגר או מוסקה בשרית – אופציות שבהחלט באות בחשבון אצל קרניבור שכמותי – היה לי ברור שנזמין מנות דגים במסעדה שכזו. אסף הסביר שהוא רוכש את רוב הדגים מהשלל שמעלים הדייגים, דגים טריים שעודם מפרפרים ברשת כשהוא בוחר אותם. אם הדייגים מעלים דגים שלא מופיעים בתפריט, זה לא מונע ממנו להציע את הדגים האלה כספיישלים.
 
וזה מה שאכלנו...
 

ראשונות:
 
לחם כוסמין (19 ₪) – עם זיתים, קונפי שום וחמאה. ארבע פרוסות גדולות ועבות של לחם טעים מעין כמותו. טבלנו בשמן זית, והתענגנו. יכולנו להזמין עוד מנה כזו ולצאת שבעים ומרוצים, אבל זה היה מסכל את המשימה שלנו.

 

חציל שרוף (39 ₪) – על טחינה, סלסת עגבניות ועשבי תיבול. חציל מעולה, וטחינה נהדרת.
 
סביצ'ה דג ים (52 ₪) – עם עשבי תבלין, צנוניות, אבוקדו, קוביות עגבנייה ובצל סגול. מעין סלט שכל מרכיביו חתוכים לקוביות קטנות. טעים מאוד, ואפילו התעלמתי בגבורה מהעובדה שעלי כוסברה שולבו במנה.
 
סלט רוסטיקו (44 ₪) – ירקות שוק טריים ועסיסיים, זיתי קלמטה, בולגרית, שמן זית ותבלינים. כמה פשוט, ככה טעים. 

 

עיקריות:
 
פילה סלמון (98 ₪) – מוגש עם פירה וירקות צלויים. לי נמאס כבר מזמן מדג הסלמון, כי זו המנה שאני נוהג להזמין בבתי קפה חלביים, מעצם היותה הכי דומה לבשר. רציתי לוקוס שמופיע בתפריט, אבל המלצרית עדכנה כי בגלל שהים סוער בימים האחרונים, הדייגים לא העלו לוקוסים. אז בכל זאת הזמנתי סלמון, ולא הצטערתי. הוא היה עשוי בדיוק במידה הנכונה. ורוד ועסיסי בתוכו. מושלם.

 

לברק שלם על הגריל (119 ₪) – עם הום פרייז ועלי חסה. בשר הלברק היה רך ומצוין, בפרט כשהזלפנו עליו מיץ מפלחי הלימון שהגיעו איתו. ההום פרייז היו עם רוטב פיקנטי-מתקתק. לא טעימים. את עלי החסה הצלחנו לדוג ולכרסם לפני שניכוו מהשותפים הלוהטים שלהם לצלחת. והערה לגבי הצלחת - לא בטוח שזה רעיון מוצלח להניח דג ארוך בצלחת עגולה, כך שראשו וזנבו חורגים ממנה. צלחת מאורכת היה עדיפה, פרקטית ואסתטית.
 

קינוחים:
 
עוגת גבינה 'ניו יורק' (39 ₪) – עוגת גבינה אפויה על מצע עוגיות חמאה. סטנדרטי, אך טעים. שימו לב לדובדבן שבמרכז פיסת העוגה. לא אני זכיתי בו...

 

פאדג' שוקולד (42 ₪) – עם שכבת אלפחורס, טופי וגאנש שוקולד בלגי חם שהוגש עם כדור גלידה וניל. האמת, בשלב בו הגישה לנו המלצרית את תפריט הקינוחים, ענתה בתי לשיחת טלפון, ויצאה מיד עם הנייד אל מחוץ למסעדה כדי לדבר ללא הפרעה. הזמן רץ, המלצרית ניגשה פעמיים או שלוש לשולחן לברר אם כבר החלטנו מה להזמין, אז הימרתי על הפאדג' בשביל הילדה. והזמנתי. כשהיא חזרה פנימה, והציצה בתפריט שעדיין היה מונח על השולחן היא אמרה שהיתה מעדיפה פאי אגסים ושקדים. מאוחר מדי, אמרתי. בדיעבד, הצטערתי שלא ביקשתי להחליף את הקינוח. הוא היה מתוק באופן מוגזם. פצצת סוכר.
 

הרבה פעמים כשאנו יוצאים מגבולות חיפה לטובת התנסות קולינרית, אנו תוהים אם הזמן והדלק היו שווים את זה. כאשר עשינו את דרכנו חזרה לחיפה, על רקע השקיעה הנהדרת, שאלנו את עצמנו את השאלה הקבועה הזו, ופה אחד החלטנו שכן. היה כדאי. מומלץ.


שעות פעילות:

יום א'-ה'  12:00 עד 01:00, שבת: 11:00 עד 01:00

טלפון: 04-6100022

 
 
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס