קיבוץ גלויות: חלום של מקום


קיבוץ גלויות: חלום של מקום

ענת הר גיל לקחה בניין ישן, השקיעה בו המון, מכל הבחינות, ויצרה אכסנייה לאמנות, תרבות, הופעות, הרצאות ומסעדה צמחונית ## ברוכים הבאים לתוך החלום המתגשם שלה!

 

יורם מארק-רייך

אתר כדאי לדעת

צילומים: אתר כדאי לדעת

איך להגדיר את זה? אני יכול להגדיר את 'קיבוץ גלויות' בתור מבנה ששוכן ברחוב קיבוץ גלויות 91 ומציע, לצד אוכל, גם הרצאות, הופעות, תערוכות, סיורים בשכונה, ואפילו שיעורי עברית וערבית. 

אבל, אולי זה יהיה נכון יותר להציגו כהתגשמות חלום של אישה אחת, ענת הר גיל, שהשקיעה במבנה הזה סכומי עתק על מנת להפוך אותו למה שהוא. ולמען האמת, עדיין לא הסתיים התהליך. ענת נמנעת מלצאת בהצהרות ובסיכומים, כי הכול עוד מתגלגל ונרקם ונבנה, ואין לדעת לאן ומהי המטרה הסופית. 

ענת הר גיל מגיעה מעולם האוצרות. היא עבדה במשך שנים רבות בטכניון, ובחמש השנים האחרונות ניהלה את גלריית האמנות שם. ב'קיבוץ גלויות' היא מציגה עתה תערוכה מיצירותיה – 'גם יפה וגם חיפה', ובה 37 אייקונים חיפאיים. למשל, הפלאפל בוואדי, מכבי חיפה, או המושבה הגרמנית. היא עשתה להם מניפולציה בפוטושופ והפכה אותם לפוסטרים של פופ-ארט, תמונות מעוררות סקרנות שדורשות התבוננות נוספת. 

במבנה עצמו – קומות, חצאי קומות והסתעפויות, ולמעשה הוא הכיל בעבר חנויות ובתי מלאכה וגם בית כנסת. ענת שיפצה ושיקמה אותו בהדרגה, תוך שהיא אוספת ורוכשת ריהוט ואביזרים משוק הפשפשים הסמוך ומשווקים נוספים. אקלקטי. 

זהו אינו בניין לשימור, אך היא השתדלה להתבסס על היסודות הקיימים. כך, למשל, ישנן 5 כניסות ויציאות, זכר לחמש חנויות שונות ששכנו שם. 

ענת פועלת שם ללא תמיכה של העירייה או של גוף ממסדי אחר. הכול בהשקעה פרטית, שכאמור – גבוהה מאוד. כך גם הארנונה.

באולם, שנמצא בקומה אחרת, מוצגת תערוכתה של היוצרת נועם הינדן – "שפת גוף", שפתוחה בשבת למבקרים ולשיח עם האמנית. הכניסה חופשית. בתערוכה מוצג פרוייקט צילומים - חמישה מודליסטים חירשים, עליהם צוירו ציורי גוף, המותאמים לאישיותם. מטרת הפרויקט היא להמחיש בעזרת ציורי גוף את חוזקותיו, תכונותיו ואופיו של כל מודליסט ולהעלות את המודעות לעוצמתם של אנשים חירשים, שהחברה השומעת מחמיצה לעתים בשל סטיגמות רווחות. נועם עצמה היא כבדת שמיעה, והיא מתרגמת לשפת הסימנים. לפתיחת התערוכה הגיעו המצולמים עם בני משפחותיהם מכל רחבי הארץ, והיא לוותה בריקוד מעורר השתאות.

בשלב כלשהו החליטה ענת שהגיע הזמן להציע גם אוכל במקום המתהווה שלה. היא יצרה קשר על בעלי מקומות בחיפה, שהיא עצמה נהנתה לבלות בהם, ושאלה מי מהם ירצה להיות שותף לחלום שלה. 

כותב שורות אלה עם חגי וייס. צילום: אתר כדאי לדעת

יוני יוסף וחגי וייס, הבעלים של פאב הנולה סוקס הסימפטי במרכז זיו, הרימו את הכפפה. יוני מסייע בניהול המקום, באספקת תוכן (הרצאות והרכבי מוזיקה), ואילו חגי אחראי על הצד הקולינרי. המקום נפתח באופן רשמי במהלך חודש יוני 2020.

אנחנו הגענו לשם בשבת האחרונה, בשעה 16:00. חברי הלהקה שהופיעה שם בדיוק קיפלו את כלי הנגינה שלהם. בגלל כללי התו הסגול בימי הקורונה, הארוע היה סולד אאוט, אם אפשר לקרוא לזה ככה, ולכן לא נותרו לנו שם מקומות במהלך המופע. לא נורא. הגיטריסט ירון מגן הוא חבר טוב ושכן שלי, ולמעשה – גם היה הגיטריסט הראשון של להקתי, 'קילר הלוהטת', כשהיינו תיכוניסטים, ואילו הזמר-גיטריסט פיני ויינברג הופיע עם להקתו בארועי מוזיקה רבים שהפקתי בחיפה ובצפון. 

המסעדה פתוחה רק בימי שבת, ואז גם ניתן למצוא את חגי וייס המוכשר, מיודענו מפאב הנולה סוקס, כשהוא טורח במטבח עם צוות עובדיו. היות וענת הר גיל היא צמחונית ובעלת תודעה עמוקה לנושא, הרי שאין כאן המבורגרים ומאכלים בשריים כמו בנולה סוקס. חגי מיישר קו עם הצמחונות שלה, ולדבריו: "אני דווקא אוהב את זה. זה מאתגר אותי להמציא דברים חדשים."

ישנם כמה חדרים, אולמות ומרפסות בהם ניתן להתיישב ולאכול. מזג האוויר החמסיני לא איפשר לנו לשהות במרפסת, מלבד גיחה קצרה לטובת הצצה בצמחייה ובנוף. התיישבנו בקומה העליונה, ומלצרית חביבה מסרה לנו את התפריט שהודפס על גבי נייר רגיל, לשימוש חד-פעמי כראוי לתקופת הקורונה. כל אנשי הצוות עטו מסיכות, וגם הקהל הקפיד על כך.

התפריט אינו גדול במיוחד, וכולל מנות פתיחה, כריכים, סלטים, פיצות, ספיישלים וקינוחים. ויש גם משקאות חמים, קרים, יינות, בירות וקוקטיילים. למרות המבחר המצומצם בהחלט לא תצאו משם רעבים, ויש להניח שאפילו תצאו מרוצים – כפי שיצאנו אנו בתום הארוחה.

וזה מה שטעמנו:

חציל מוקרם (39 ₪) – ממולא בפטריות, רוטב בשמל ופרמז'ן. מוגש עם לחם הבית. 

פלטת גבינות (59 ₪) – היה לי ברור שאשתי תבחר במנה הזו. אני פחות מת על גבינות, אבל היא חגגה על כל אחת מהן: גבינת ברי, גבינת בריזה מלוחה, גבינת עיזים יוונית. הפלטה הגיעה עם ירקות חתוכים ואגוזים מקורמלים, שעשו את דרכם אל צלחתי.

קרואסונוס (49 ₪) – קרואסון חמאה עם פטה מקרל מעושן, ירקות קלויים, חסה, ממרח פסטו ארטישוק ופרמז'ן. הוגש עם סלט קיסר טעים. במקום המקרל אפשר לבחור מילוי של גבינת פטה דבש. אני, בטח ניחשתם, העדפתי את הדג...

סלט חווה (49 ₪) – עלי חסה, תפוח עץ, חמוציות ופקאנים. הוגש ברוטב ויניגרט דבש. לצדו קיבלנו לחם פרנה מרוקאי. יכולנו לבחור בלחם אגוזים, אבל על השולחן כבר צץ לו לחם אגוזים, שאולי התלווה אל פלטת הגבינות של אשתי, והעדפנו לגוון.

עוגת גבינה פירורים (35 ₪) – אשתי, כמובן, עפה על הקינוח הזה, שהכיל קרם גבינת מסקרפונה עם פירורי שטרויזל חמאה, והוגש עם רוטב פירות יער וקצפת. אני לא נוגע בקצפת, אבל ביקשתי כדור גלידה (תוספת של 5 ₪), שהעניק לי את המתיקות הנדרשת לסיום הארוחה.

פחזנית לוז (7 ₪) – לא הזמנתי אותה, אבל חגי התעקש לשלוח לי אותה עם המלצרית, אז מי אני שאסרב... פחזנית עבודת יד במילוי קרם אגוזי לוז וקראנץ' שקדים מקורמלים. 

את הארוחה ליווינו בשתיית מים צוננים מקנקן, והמלצרית דאגה לנו גם לפלחי לימון אותם הצנחנו אל הכוסות. בנוסף, חלקנו חצי ליטר בירה טובורג מחבית (32 ₪). זו לא בירה קבועה, זו בירה מתחלפת. בכל פעם מוצעת בירה ישראלית אחרת. ויש גם בירות שונות בבקבוקים. 

המסעדה פתוחה בימי שבת בין השעות 10:00-17:00.

 

· קהל שוחר אמנות שמבקש לבקר במקום, יכול לעשות זאת בתיאום מראש.


קיבוץ גלויות. רח' קיבוץ גלויות 91, חיפה. טל: 055-2772289

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.