לפני שמונים שנה סימלו השמות בגין, שמיר, לבני, מרידור ולנדאו, את מפקדות אצ"ל ולח"י ואת הימין הנרדף והמבודד. השמות נתניהו, ריבלין, אלדד ואחימאיר, היו במשך שנות דור לסמל של אופוזיציה אינטלקטואלית לשלטון הנצחי של מפא"י. הדור הבא התגייס כדי לסייע לדור המרד לכבוש את הנהגת ישראל ולשמר את שלטונו בתנועה. שמות המשפחה לא השתנו, אבל השמות הפרטיים כן: בני בגין, בנימין נתניהו, רובי ריבלין, דן מרידור, אהוד אולמרט, ציפי לבני, עוזי לנדאו, צחי הנגבי, לימור לבנת, יאיר שמיר, זאב בוים, רוני מילוא, הרצי מקוב ויוסי אחימאיר - כולם ילדים שחיפשו הצלה לדור ההורים הנרדף, ומצאו מלוכה לעצמם.
איך קרה שדור ה"משפחה הלוחמת" הצליח לשכפל את עצמו? איך הפכו החיילים הצעירים למנהיגי ישראל כבר שלושה עשורים? ומדוע התפצלו הנסיכים, שהיו כל כך מאוחדים בצעירותם, לשש מפלגות מהימין ועד המרכז והשמאל?