במלאת 50 שנה לחקיקת חוק איסור לשון הרע, יוצא לאור ספר יחיד מסוגו שמזמין את הקוראים לסיור באולמות בתי המשפט, ומכיר להם את עולם תביעות הדיבה ולשון הרע – את התובעים והנתבעים, את עורכי הדין והשופטים, ובמיוחד את הסיפורים האנושיים הפיקנטיים שמאחורי כל תביעה.
הספר חושף את הסיפורים המרתקים מאחורי עשרות תביעות דיבה מוכרות יותר ופחות, שאת חלקן ניהל הכותב. מה תכנן לפרסם בעלה הראשון של שרה נתניהו בספר על חייה, מי תבע את שייקה לוי מהגששים בתביעת דיבה, למה תבע האנס בני סלע את כתב הפלילים לשעבר בוקי נאה, מי טען שנתן שרנסקי הוא סוכן ק.ג.ב וכמה זה עלה לו, איך גילתה הזמרת יעל לוי כי מיוחס לה שימוש בסמים שלא היה ולא נברא ומדוע קבעה השופטת כי השיר "הפרחה" ששר הזמר משה להב בהופעה היווה לשון הרע.
עו"ד רון לוינטל, המתמחה בתחום הדיבה ולשון הרע ומכהן כיו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין, חושף בספרו החדש "ארץ דיבת חלב ודבש" עשרות תביעות דיבה ולשון הרע, אשר חלקן הוגשו נגד דמויות מאוד מוכרות במדינתנו.
הספר מחולק לפרקים, כשבכל פרק מובא סיפור של תביעה מעניינת. התביעות מציגות את הסיפורים המרתקים שעומדים מאחוריהן, אשר לעיתים גובלים בחוסר הגיון או בגיחוך. כך למשל עוסק אחד הפרקים בספר בתביעה שהוגשה על ידי הצנחנית חנה סנש 50 שנה לאחר מותה בדרישה למנוע פגיעה בשמה הטוב, ופרק אחר מביא סיפור של תביעה שהוגשה על ידי אישה כבדת משקל שצולמה ברחוב ללא ידיעתה לתוכנית טלוויזיה על מגיפת ההשמנה.
פרק נוסף בספר עוסק בתביעה שהוגשה נגד חברת סלולר, לאחר שציינה בחשבונות הטלפון של אחד מלקוחותיה תחת שמו את המילים: "אדון טיפש".
"לשון הרע הוא תלוי הקשר, ולפעמים גם תלוי בשופט", מסביר עו"ד לוינטל בספרו. "מה שנחשב לשון הרע במקרה אחד, מוגן מבחינה משפטית במקרה אחר, ומה ששופט אחד רואה כזוטות, עשוי להיחשב חמור יותר באולמו של חברו לכס השיפוט. גם ההלכות המשפטיות משתנות עם השנים".
235 עמודים.