תיאטרון החאן בחיפה: "סיפור על אהבה וחושך"


תיאטרון החאן בחיפה: "סיפור על אהבה וחושך"

ההצגה של תיאטרון החאן תתארח באולם תיאטרון חיפה ב-2,3 באוגוסט ## דרמה תקופתית מרגשת על פי פרקים מספרו של עמוס עוז “סיפור על אהבה וחושך”

סתוונית שוורץ 

אתר כדאי לדעת

 

צילומים: יעל אילן

עיבוד ובימוי: איה קפלן 

משתתפים: תמר אלקן מאושר/ בר שדה הילדים יונתן בר אור/פטר קנולר, יואב היימן, אודליה מורה-מטלון, כרמית מסילתי-קפלן, ויטלי פרידלנד, יהויכין פרידלנדר, אריה צ'רנר. 

ההצגה "סיפור על אהבה וחושך" מגיעה לאולם תיאטרון חיפה ב-2,3 באוגוסט. דרמה תקופתית על פי פרקים מספרו של עמוס עוז “סיפור על אהבה וחושך".

זהו סיפורה של משפחת קלוזנר, משפחה קטנה בת שלושה דורות, שחיה בשכונת כרם אברהם הירושלמית בימי המנדט הבריטי, מלחמת השחרור ושנותיה הראשונות של המדינה, וחווה את המאורעות הגדולים של תקופתה. עמוס הסופר, צולל אל תוך זיכרונותיו מימי ילדותו בירושלים, כדי לנסות ולהבין מדוע התאבדה אמו, פניה.  

“סיפור על אהבה וחושך” הינו ספרו האוטוביוגרפי המופתי של עמוס עוז, אשר תורגם למעלה מ-30 שפות והוגדר כאחד הספרים הטובים ביותר שנכתבו בשפה העברית. מחזאית ובמאית ההצגה, איה קפלן, מדגישה: "לא מדובר בעיבוד לכל הספר. זהו פרויקט שהתחלתי לעבוד עליו לפני כמה שנים והוא מתמקד בפרקי המשפחה. נפגשתי עם עמוס עוז כמה פעמים, הצעתי לו את הרעיון, הוא מאד אהב אותו ויצאתי לדרך."  

בר שדה היא בוגרת הסטודיו למשחק של ניסן נתיב, ומתגוררת בקיבוץ הרדוף, לא רחוק מחיפה.

בר, איך זה לגלם את התפקיד של פניה, אמו של עמוס עוז? 

"עבורי זו מתנה גדולה. היא הייתה אישה מרתקת וסיפור חייה כואב. מצד אחד יכולת אדירה לחיות חיים פנימיים עשירים וגדולים ולדחות את המציאות המכאיבה והדורסנית של מלחמה ומן הצד השני להיות נוכחת במציאות כך שעולות בה תובנות מדויקות עד כאב על המצב בארץ ועל שעתיד לבוא." 

גילית דימיון כלשהו ביניכן?

"אני מרגישה דימיון אליה ביכולת לחיות בעולם פנימי עשיר, לפנטז, להתנתק מהמציאות המכאיבה ולגלוש לעולם פנטזיה עם עמוס בנה וגם עם עצמה. כאשר בפער הזה בין העולם הפנימי למציאות הולכת ומעמיקה תהום. כשהחזרה למציאות רק הולכת ונהיית מורכבת ובלתי אפשרית יותר ויותר."  

למה בעצם היא התאבדה? 

"זו שאלה מרובדת ומורכבת. אני חושבת שהיא ניסתה וניסתה להיות "פה". עד שהתהום הזאת שדיברתי עליה מקודם כבר הייתה רחבה מדי כדי לעבור חזרה למציאות...עד שהיה נדמה לה כי כבר אין דרך חזור." 

ניסית לשים את עצמך במקומה? 

"ניסיתי להתחקות אצלי אחר הרגעים בהם אני הייתי בתחושה כל כך קשה של חוסר מוצא ובדידות קיומית איומה, שלמציאות נדמה שאין אחיזה יותר... אלה רגעים קשים כל כך, שאני מאחלת לכל אחד כולל לי שאם אי פעם אמצא את עצמי בתוכם יהיה מי שמסביבי שיוכל לעזור לי לטפס למעלה  מהתהום הזאת. אני חושבת שברגעי סף כאלה לסביבה תפקיד קריטי. ומצד שני, אני חושבת שאי אפשר להתנות את זה רק בסביבה, לפעמים גם כשיש את הסביבה הכי תומכת ומכילה ואוהבת ועוטפת, לפעמים גם זה איננו מספיק."