אולם הכט: מוזיקה עתיקה לאוזן בת זמננו


אולם הכט: מוזיקה עתיקה לאוזן בת זמננו

היצירה "קינת דוד" מאת עילם רותם תנוגן באולם הכט בחיפה בבכורה עולמית בקונצרט של תזמורת הבארוק ירושלים, שתארח את הרכב נביאי הקווינטה #יום שלישי, 25 בפברואר

יורם מארק-רייך

אתר כדאי לדעת


נביאי הקווינטה צילום Mel et Lac

ההרכב "נביאי הקווינטה" בניהולו האמנותי של המלחין, זמר ונגן המקלדות עילם רותם, יתארח בקונצרט הקרוב של תזמורת הבארוק ירושלים ביום שלישי, 25 בפברואר, בשעה 20:00, באולם הכט, חיפה, ויחדיו יבוצעו יצירות מאת סלומונה די רוסי, קלאודיו מונטוורדי ועילם רותם, בהן בכורה עולמית ליצירתו המבוססת על מילות "קינת דוד".

שתי היצירות המרכזיות בתוכנית הקונצרט הקרוב של תזמורת הבארוק ירושלים הן "קינת דוד" ו"הקרב בין טנקרדי וקלורינדה" מאת קלאודיו מונטוורדי (1624), המבוססת על סיפורי מסעות הצלב מאת טורקואטו טאסו בספרו "ירושלים המשוררת".

הקרב בין טנקרדי וקלורינדה הוא מעין סצנה אופראית לשלושה קולות שמבוססת על סצנה מתוך "ירושלים המשוחררת" מאת טורקואטו טאסו המתרחשת על רקע מסעות הצלב הראשונים ומתארת את הקרב הטרגי בין טנקרדי וקלורינדה. באופן חדשני לחלוטין לתקופתו, מתאר מונטוורדי באמצעים מוסיקליים ובראשם חזרה על צלילים, שאון קרב, רקיעות רגלי הסוסים והתחככות המגינים והחרבות. צלילים חוזרים כאלו מופיעים גם בפיו של הטנור המספר, המתאר את הקרב בדחיפות רבה, כמו שדרן בתחרות ספורט סוערת במיוחד. בסוף הקרב, כאשר טנקרדי מגלה שהאויב נגדו נלחם היה למעשה אישה צעירה, הופכת המולת הקרב לאימה ולעצב. כך נוצר קונטרסט דרמטי מרשים, האופייני לסגנון המוסיקלי של תחילת המאה ה-17.

יצירתו החדשה של עילם רותם, "קינת דוד" (שמואל ב' פרק א'), עוסקת גם היא במלחמה. להבדיל מיצירתו של מונטוורדי, כאן אין אנו עדים לקרב בשעת התרחשותו, אלא שומעים קינה על גיבורים שנפלו בקרב שכבר תם, לכן אין כאן שימוש באלמנטים המוסיקליים המדמים קרב שהומצאו על ידי מונטוורדי. ביצירה זו מושג הקונטרסט הדרמטי באמצעות תנועה בין שני קטבים רגשיים: מחד, מובעים ביצירה רגשות הרואיים, פטריוטיות ועוצמה, כמו בשורה החוזרת "איך נפלו גיבורים?", או בשורות המהללות את גבורתם של הנופלים בקרב; מאידך, רגעים אחרים בה מביעים רגשות נוגים ואינטימיים, כגון בשורה "נעמת לי מאוד, נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים". המספר (שתפקידו מושר על ידי זמר הטנור, בדומה ליצירתו של מונטוורדי) נע בין האבל הממלכתי, כגון בתיאורים של גודל האובדן עבור העם כולו, לבין האבל האישי שלו על אובדן חבר יקר. 

יצירה זו, כמו יצירותיו הקודמות של רותם, כתובה בשפה המוסיקלית של תחילת המאה ה-17, ושואבת השראה מיצירותיו של קלאודיו מונטוורדי, כמו גם מיצירותיו של המלחין היהודי סלומונה רוסי, הראשון (והאחרון) שהלחין מוסיקה בעברית בתקופה זו.


תזמורת הבארוק ירושלים. צילום: rustam baeramov

לצד יצירות אלו יבוצעו שני פרקי תהילים מאת מונטוורדי, ושתי יצירות נוספות מאת רותם - פרק תהילים, ופיסקה מתוך שיר השירים. בין הקטעים ינוגנו קטעים כליים מאת סלומונה רוסי, שעבד וניגן יחד עם מונטוורדי בחצר הדוכס גונזגה במנטובה. התוכנית מסתיימת בקדיש מאת רוסי. שילוב הקדיש בתוכנית הקונצרט, הכוללת יצירות חילוניות וליטורגיות, יהודיות ונוצריות, משקפת את מקומו הייחודי של רוסי כמלחין יהודי בחצר נוצרית.

ההרכב 'נביאי הקווינטה' הוקם על ידי עילם רותם, וכיום פועל בעיר באזל שבשוויץ, שם השתלמו חבריו במוסיקה עתיקה. ההרכב מתמקד ברפרטואר מהמאה ה-16 וראשית המאה ה-17.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.