סטקיית הבוקרים קיריון


סטקיית הבוקרים קיריון: אותה הגברת, בעיר אחרת

 

אחרי שנים רבות של הצלחה מהדהדת, נענה יוסי טוכנר להפצרות ופתח את האחות הצעירה של מסעדת הבשרים המיתולוגית ## הגענו לשם במטרה למצוא את ההבדלים, אם ישנם כאלה, ולהצדיק את תאוות הבשרים המפעמת בנו... 

 

יורם מארק-רייך

אתר כדאי לדעת

 

צילומים: אתר כדאי לדעת
 

בשנת 1996 נפתחה סטקיית הבוקרים בכניסה הדרומית של חיפה, בצמוד לתחנת הדלק, במורד כביש פרויד. מאז היא הפכה לאחת המסעדות הכי מצליחות והכי מזוהות עם חיפה.

הסטקייה הוקמה על ידי בני הזוג חנה ויוסי טוכנר מתוך חזון להביא לאוהבי הבשר את הטעמים והניחוחות של מסעדת בוקרים אמריקאית אותנטית. מדובר בהעתק מושלם של פונדק דרכים באריזונה, בן מאה שנים, בו ביקרו בני הזוג, ואשר שבה את ליבם ואת דימיונם. פונדק שנבנה מאדני רכבת בתקופת סלילת המסילה ממזרח ארה"ב למערב בתקופת "הבהלה לזהב".

ולא רק המסעדה הפכה למוסד חיפאי ידוע. גם יוסי טוכנר עצמו הוא מיתולוגיה חיפאית. טוכנר, שלאחרונה חגג יומולדת 67, התחיל את הרומן שלו עם הקולינריה החיפאית בגיל 20, כשפתח את מפגש 'פלאפל ארז' בנווה שאנן. ברזומה שלו שזורות מסעדות כמו 'פיצה נאפולי' שהיתה ממוקמת במתחם תחנת הדלק בו פועלת כיום סטקיית הבוקרים, מסעדת 'אמדיאוס' בכיכר ספר (שהציעה את קונספט מנות הענק), ואחרות. את כל המסעדות שפתח, הוא מכר כעבור זמן לאחרים, ורק את סטקיית הבוקרים הוא ממשיך לשמור לעצמו ולחנה שלו.
 


במשך השנים נדנדו לו עם השאלה: "למה שלא תפתח עוד סניפים של המסעדה המצליחה שלך?" שאלו, נדנדו, וכנראה שעכשיו זה גם מתחיל לקרות. בחג סוכות האחרון, ב-10.10.19, פתחו יוסי ואחיו ליאור (שבעבר ניהל את מסעדת 'מוצרט' בקריות) סניף חדש-דנדש של סטקיית הבוקרים בקיריון.

מאורע שכזה לא יכול לעבור מתחת לרדאר שלי, ואחרי תקופת הרצה של חודש וחצי, הגעתי לשם עם אשתי, כדי לדגום את המקום החדש ולבדוק אם אכן מדובר בהעתק מדויק של המסעדה המצליחה מחיפה.
 

כותב שורות אלה, עם שני האחים לבית טוכנר


אז ככה: המסעדה החדשה גדולה יותר מהמקורית, יש בה כ-170 מקומות ישיבה ועוד 14 על הבר. היא גם שונה ממסעדת האם בכך שהיא משתרעת על פני מפלס אחד, והיא גם נגישה לנכים.

אבל, מחוץ להבדלים שהזכרתי, היא דומה לחלוטין בתפריט שלה, בכך שהסועדים מתבקשים להשליך קליפות של בוטנים על הרצפה, וביחס החם להם זוכים הסועדים מיוסי טוכנר שמגיע לכל שולחן, מציג את עצמו ומתעניין אם נחמד להם ואם יש הערות. זה לא דומה למלצרים בכל מיני מסעדות ששואלים אוטומטית: "הכול טוב? הכול בסדר?". טוכנר באמת רוצה לדעת מה חושבים על האוכל, והאם החוויה טובה להם, ובביקור הבא הוא כבר יסתחבק איתם ויחבק אותם כמו היו חבריו הוותיקים. זו לא פוזה אצלו. הוא באמת איש חביב ונחמד.
 


בעצם, לסניף בקיריון יש טוויסט ייחודי: ארוחת בוקר "הכול כלול" בכל ימות השבוע מ-09:00 עד 12:30. כן, כן, גם בשישי-שבת.

אז המסעדה בקיריון היא העתק מדויק כמעט מכל הבחינות של הבוקרים המקורית, וחבל שאי אפשר לשכפל גם את יוסי. אך, אל דאגה. ליאור, אחיו הצעיר בן ה-54, ינהל את המקום. בשלב זה, יוסי עדיין מגיע בכל יום לקיריון, אך בקרוב יעביר את המושכות לליאור, ויחזור אל מסעדת האם.
 

ערימת קליפות הבוטנים, רגע לפני שהועפה אל הרצפה על ידי אחד המלצרים...


הסניף בקיריון יהווה את האבטיפוס לסניפים נוספים שייפתחו במקומות נוספים ברחבי הארץ, ואשר ינוהלו על ידי זכיינים. זה היה צעד חכם לפתוח סניף ראשון באזור הקריות, כי יש כאן ריכוז גדול של אוכלוסייה שכבר זכה להכיר את טוכנר ואת מסעדת הבוקרים שלו, ומהווה רוח גבית לפתיחה של העסק.

לא היה  קשה לזהות את המסעדה מבחוץ. היא שוכנת בשדרה החיצונית של הקיריון, ועל כתליה ציורי ענק של קאובויז ואינדיאנים, ולצידם קקטוסים ענקיים וקוצניים שכמו נלקחו ממדבריות אמריקה. גם בפנים יש קישוטים ומסיכות ופסלי אינדיאנים ואווירה של המערב הפרוע.

כשתיכנסו, תבינו מיד שהגעתם אל המקום הנכון. את פניכם יקדם מזווה/מקרר גדול ובו גושי בשר גדולים שעוברים יישון, וכשתתקדמו עוד קצת פנימה תגלו שרצפת העץ מכוסה בקליפות בוטנים.
 


כן, כן, זה הקטע של מסעדת הבוקרים, ואני עם החינוך הייקה המוקפד שלפיו גידלו אותי, לא מסוגל בשום אופן להיכנע לחוקי המסעדה ולהשליך את הקליפות המפוצחות אל הריצפה. בכל ביקור בבוקרים נתקלתי במחסום פנימי, ולא עזרו הנזיפות סביב. גם הפעם הגיע אחד המלצרים לשולחן, הבחין בערימת הקליפות הקטנה שצמחה מולי בעת שהמתנתי לאוכל, ותוך כדי שהוא מבקש את סליחתי, הניף את ידו והעיף את כל הכבודה לעבר רצפת העץ.

המרק הוא למזיגה עצמית. וכך פסעתי לעבר הבר, שם ניצבו שלושה סירי מרק ענקיים, תוך שאני דורך על קליפות בוטנים ורומס אותן באכזריות. היו שם שלושה סוגי מרק – שעועית, עדשים ובצל. נטלתי קערות ומזגתי מרק שעועית ומרק עדשים. בשבוע הבא, כך נאמר לי, כבר יעמדו שם חמישה סוגי מרק שונים.

המרקים היו טעימים מאוד. התאפקתי שלא לקחת לנו סבב שני, מחשש שייסתם לנו התיאבון.
 


המסעדה מציעה מיקס של אוכל ישראלי ואמריקאי. התפריט כולל מנות פתיחה וראשונות: חומוס, טחינה, כדורי פלאפל, סלטי חצילים, כבד קצוץ כנפי עוף, נקניקיות, כבד עוף, טבעות בצל ועוד, שיפודים, תבשילי קדירה וכמובן – שלל בשרים.

בעודנו לוגמים את המרקים, נחתו על השולחן גם פיתות וחמוצים שונים. בפיתות לא נגענו מחשש פן נתמלא. עד מהרה הגיעו גם המנות הראשונות – חומוס נהדר עם טחינה מעליו, כבד קצוץ (לפי מתכון מאמו הפולנייה של טוכנר, עם בצל מושחם מלמעלה, וחזרת אדמדמה בצד) וסלט חצילים. גם כאן, טעמנו, ועוד קצת טעמנו, ועוד קצת – אבל שמרנו מקום בבטן לדבר האמיתי – הבשרים!

ואלה לא בוששו להגיע. אחרי שבדקו איתנו שאין לנו בעיה לערבב בשר עם חלב, קיבלנו נקניקיות מיסיסיפי שמנמנות שכללו גם גבינת גאודה, צ'וריסו בתיבול דרום אמריקאי ומרגז בתיבול פיקנטי. כל הנקניקיות הן מתוצרת עצמית, והן רבצו להן בנחת על מצע כרוב כבוש עם תפזורת קבנוסים. על גבי כל שולחן במסעדה, ממתינים בצד רטבי קטשופ, ברביקיו וחרדל, וגם סכו"ם ומפיות נייר. לחצתי קצת חרדל לתוך הצלחת שלי, אבל מומלץ לוותר על הרטבים וליהנות מטעמה של כל נקניקייה ונקניקייה.
 


את הנקניקיות ליווינו בשתיית שליש קרלסברג מהחבית. ואם חשבתם שבזאת הסתיימה חגיגת הבשרים שלנו, הרי שטעיתם טעות חמורה. אל שולחננו הגיעה צלחת טעימות, ובה נתח קצבים, צלעות כבש, פילה וקבב רומני. לצד הבשרים בחרנו שעועית ירוקה וצ'יפס.

אז נכון שהתאפקנו לא להגזים עם המרקים ולא לסיים את הראשונות, ואפילו מהנקניקיות השארנו קצת, אבל למרות הרצון הטוב והעיניים הגדולות, לא הצלחנו לסיים את כל הכבודה, ומה שמשאר מהבשרים נארז ונלקח לילדה שנשארה בבית.
 


טוכנר התגלה גם הפעם כמארח למופת. הוא איש חם ונדיב, והוא גם פעיל מאוד. ראינו אותו עובר משולחן לשולחן ומציג את עצמו בנימוס, ראינו אותו נפרד מסועדים שסיימו ועמדו לצאת מהמסעדה, וראינו אותו מתיישב לצד סועדים שהוא כבר מכיר על מנת לשוחח איתם מעט ואולי גם לצ'פר אותם. אי אפשר לטעות: הבחור מגיע למסעדה על מנת לעבוד, והבחור אוהב את העבודה שלו.

מיותר לציין שכל הסלטים והמאכלים הם מתוצרת המקום, שיישון הבשר נעשה כאן, ושאפילו הפיתות נאפות במטבח המסעדה.

ועוד עובדה חשובה – המסעדה לא כשרה, שכן היא פתוחה בשבתות, אבל כל הבשרים הם כשרים, ומקפידים להפריד בין בשר לחלב. הפירה, למשל, הוא ללא חלב. רק הנקניקיות הספציפיות שזללנו הן יוצאות מהכלל, וכמובן שנשאלנו לגביהן מראש.
 


על קינוח לא ויתרנו. אני בחרתי בקרם בוואריה עם שוקולד ואגוזים, שהתגלה כפצצת סוכר טעימה. אשתי בחרה קרפ בלינצ'ס עם גבינה וצימוקים שנעלם כה מהר, לפני שהספקתי לטעום ממנו, ולכן אסתפק בעדותה שלה שהוא היה מוצלח מאוד.

עסקיות: ימים א'-ה': 12:00-18:00 – ראשונה + עיקרית + תוספת חמה + קינוח / שתייה חמה. לבחירה מתוך עסקיות של 70 / 80 / 90 / 140 ₪.

ימי פעילות: א'-שבת: 12:00-24:00

נגישות לנכים: כן, ויש גם שירותי נכים.

לא כשר.  אבל הבשר עצמו כשר, ולא מערבים בשר עם חלב, אלא אם הלקוח מבקש.

טל: 04-8885599


סטיקיית הבוקרים, הקיריון, דרך עכו 192, קריית ביאליק

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.