ליבירה


ליבירה: אוכל טוב, לצד הבירה

 

זה התחיל משני חובבי בירות שהיו להם מבשלות, ואז הם התאחדו, וגם פתחו יחד את ליבירה החדשה ## עכשיו יכולים 200 איש לסעוד ולשתות וליהנות מהתחביב של לאוניד ליפקין ואריק סלרוב

 

יורם מארק-רייך

אתר כדאי לדעת

 

צילום: אנטולי מיכאלו


אז ככה: בראשית היתה ליבירה הישנה, שפעלה ברחוב הנאמנים. זה היה פאב לא גדול, שפעל בעיר התחתית משנת 2011, וניקז אליו סוגי קהל מגוונים. חבר'ה רוסים שיודעים לשתות ולעשות שמח, אנשי הייטק שרצו לנקות את הראש, משוררים וסופרים שערכו שם מפגשים, חובבי בלוז ורוק שבאו להאזין לנגנים שמופיעים שם לפעמים ועוד. זה היה מקום שהציע FUN. המשפחה שתפעלה אותו היתה ועודנה איכותית ביותר: לאוניד ליפקין, הבעלים, הוא מהנדס בחברת החשמל, ממש כמו רעייתו אירה. הבת אינה שסייעה בתפעול המקום היתה סטודנטית להנדסה ביו-רפואית בטכניון (עכשיו היא עושה דוקטורט בברלין), והבן איגור סיים אז את הדוקטורט במדעי המחשב בטכניון ועמד מאחורי סטרט-אפ מעניין (כיום הוא עובד באמזון ישראל).
 

שף רועי אברהם עם יורם מארק-רייך, כותב שורות אלה. צילום: אתר כדאי לדעת


התחביב הכי גדול של לאוניד הוא הכנת בירה. לפני שנים אחדות הוא סגר את מבשלת הבירה שלו, שפעלה משנת 2007, והתאחד עם מבשלת הבירה של חברו הטוב, אריק סלרוב, שממוקמת בקיבוץ גניגר.

במהלך 2015, לפני כשלוש וחצי שנים, סגר לאוניד את ליבירה הישנה, ופתח עם חברו ושותפו אריק סלרוב את ליבירה החדשה ברחוב הנמל 26, שצמודה – כפי שאפשר להבין מהכתובת – למסעדת העילית 'הנמל 24', בעיר התחתית. מדובר בבר-מסעדה גדול ומרווח עם 200 מקומות ישיבה שמתפרשים על פני 2 קומות. הקהל שמגיע מגוון מאוד, כולל משפחות עם ילדים. המבורגרים הם המוצר הכי נמכר כאן, למרות שגם השף וגם הבעלים מגדירים עצמם כפודיז. מה לעשות, הקהל הולך בדרך כלל על בירה ובשר. הבחירות האלה תורמות ליצירת אווירה נוחה ושמחה. אורבנית.

 

פלטת שרקוטרי מוקטנת. צילום: אתר כדאי לדעת


הגענו לשם בצהרי היום המאוחרים. כבר ביקרנו כאן כמה פעמים בנסיבות שונות, ובתקופה בה פעל בקצה המרוחק של המסעדה מעין מועדון רוק, הציעו לי להגיע עם להקתי 'קילר הלוהטת' להופיע. זה לא יצא לפועל, והליין ההוא התפוגג כבר מזמן בגלל הנחיות בטיחות קשוחות של המשטרה.
 

צילום: אתר כדאי לדעת

כאשר שאלה המלצרית מה נרצה לשתות, התשובה היתה ברורה: את חמישיית הטעימות של הבירות מתוצרת עצמית. תמורת 40 ₪ קיבלנו 5 כוסות של 150 מ"ל כל אחת, עם הבירות הבאות:
 
WEISS - בירת חיטה לא מסוננת בסגנון בווארי זהובה, קיצית ומרעננת עם ארומות של בננה וציפורן (5.5% אלכוהול).

SMOKED STOUT - אייל אירי כהה עם טעמים עשירים של קפה ושוקולד, ארומות עישון עדינות ומרירות מתונה (5.5% אלכוהול).

BELGIAN ALE  - אייל בלגי חזק בצבע ענברי בהיר ובטעם פירותי מתקתק (7.5% אלכוהול)

DOUBLE PILS - לאגר גרמני בהיר עם טעמים של לתת המאוזנים במרירות כשותית רעננה ובארומות פרי הדר (5.5% אלכוהול)

BITTER - אייל אנגלי ענברי עם טעמי קרמל ופרותיות עדינה שמתמזגים עם מרירות כשותית (5.5% אלכוהול)

 

נקניקיות בייצור עצמי. צילום: אנטולי מיכאלו

את המעושנת אהבתי הכי פחות. את הלאגר הגרמני הבהיר הכי אהבתי. לא שזה משנה. לזוגתי היו העדפות אחרות. אגב, מוכרים שם גם בירות אורחות, אבל אנחנו כמובן העדפנו להתמקד בתוצרת ליבירה. המחירים הם: 19 ₪ לשליש, 24 ₪ לחצי, 12 ₪ לטייק-אוויי.

התפריט מציע מנות ראשונות (פלטת שרקוטרי, סלט עגבניות, חציל, כרובית צלויה, קרפצ'ו בקר, ארנצ'יני צ'יפוטלה, גרבלקס, כנפיים מטוגנות ועוד), בורגרים למיניהם, כריכים, עיקריות (נקניקיות שמיוצרות במיוחד עבור ליבירה, רוסטביף פקניה, תבשיל בקר, קורדון בלו, סינטה לבנה, ריזוטו פתיתים, מחבת פירות ים ועוד), וכמובן – אלכוהול.

היו לנו כמה רעיונות משלנו מה נרצה לאכול, אבל אז הגיע לשולחן שף המקום, רועי אברהם, מכרי משכבר הימים, שהוא גם שף וגם מתופף, מה שהופך אותו למתושף. רועי הוא בחור יצירתי מאוד, ולא פלא שהוא מוצא אפיקים ליצירתיות שלו גם במטבח וגם במוזיקה. הוא האזין לבחירות שלנו, והציע שנלך על ההמלצות שלו. כך, למשל, אמר שיוציא לנו חצאי מנות של חציל ושל גרבלקס, ושיכין לנו מיני פלטה של שרקוטרי, כדי שיישאר לנו מקום בבטן לטעום גם ממאפה הקדאיף שהוא ממליץ עליו מאוד. החלטנו ללכת על זה.

 

סטאוטריקוט. צילום: אתר כדאי לדעת

וכך זכינו בארוחת צהרים נהדרת ומשביעה, שהשף הכין לנו. החציל היה מהטעימים והמעניינים ביותר שיצא לי לטעום בשנים האחרונות, וצריך לזכור שאני אוכל המון ארוחות מחוץ לבית, וכמעט תמיד מזמין מנת חצילים, אם היא מופיעה בתפריט. הצטערתי רק שזו היתה מנה מוקטנת. גם מאפה הקדאיף התגלה כהפתעה לטובה. לא חשבנו כלל להזמין אותו, כי הוא מתאים לצמחונים, בעוד שאנחנו קרניבורים מושבעים, או לפחות חובבי דגים. אבל בתור מנת ביניים הוא היה נהדר, והייתי מגדיר אותו כבורקס משוכלל. ואני מתכוון לטוב. קינוח הפבלובה, לטענת זוגתי שזללה אותו לבדה, היה לא פחות ממושלם.

והנה מה שטעמנו:

לחמניית בירה וחמאת אנשובי (14 ₪)
חציל שרוף (18/34 ₪) – עם אגוזים בכמון, טחינה גולמית ורכז רימונים.
גרבלקס (22/38) – סלמון כבוש, קרם פרש וסירופ וואסבי.
פלטת שרקוטרי (מחיר פלטה מלאה: 96 ₪) – מגוון בשרים כבושים ונקניקים תוצרת בית.
מאפה קדאיף (58 ₪) – עם כרישה וגבינת עיזים, סלסת עגבניות וביצה חצי קשה.
סטאוטריקוט (118 ₪) – אנטרקוט 300 גרם ברוטב שמנת פטריות וסטאוט עם ניוקי קריספי.
פילה בורי (82 ₪) – עם עגבניות צלויות, יין לבן, זיתי קלמטה ופירה ירוק (את הצבע מעניקים לו תרד ובזיליקום).
פבלובה (34 ₪) – קינוח של מרנג מסקרפונה, פירות אדומים ופיסטוק.

 

מאפה קדאיף. צילום: אתר כדאי לדעת
 

ואם הזכרנו את שף המקום, רועי אברהם (37), אז נעדכן שהוא הגיע לעבוד שם קצת אחרי הפתיחה, לפני כשלוש וחצי שנים. התפריט היה אז מצומצם יחסית, והוא מצא את עצמו מתנהל כמו בתוכנית הטלוויזיה 'מהפיכה במטבח'. במילותיו שלו: "שיניתי את התפריט ושדרגתי את המנות כדי שיהיו הכי בנזונה שאפשר. אחר כך עשיתי להם טוויסטים ומטמורפוזה. וכמובן, שתמיד זכרתי שיש כאן מבשלה עם בירות, שצריך להתאים להן את המנות. ככל שהמקום גדל, גם הגדלנו את המנעד של המנות. אני לא רוצה לקרוא לזה 'מטבח שף', כי זה נראה לי זילות של המונח שף. לא צריך לנפנף בזה.
 

פבלובה. צילום: אתר כדאי לדעת


עסקיות: ימים א'-ו': 12:00-18:00 – מנת פתיחה + שליש בירה + עיקרית, במחיר של המנה העיקרית.

מבצעים והטבות: יש לחברי מועדון, ואפשר למצוא שוברי הנחה של 10% באתר המסעדה.


ליבירה. הנמל 26, חיפה.  טל: 04-3740251

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.