ווק-סטריט


ווק-סטריט: חורף בא, ברוך הבא

 

בתוך ההמולה האורבנית המערבית כל כך, של מרכז הכרמל עולים ניחוחות, טעמים ומראות של אוכל רחוב בנוסח המזרח הרחוק ## מסעדת WOK-STREET בפעולה ## הגענו על מנת לחמם את הבטן ביום חורף קר...

 

יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת

 

צילומים: אתר כדאי לדעת

אם אסף גרניט, השף הזועף מתוכנית הטלוויזיה 'מהפך במטבח', היה מגיע אל מסעדת ווק-סטריט שפועלת מזה כשנה במרכז הכרמל, הוא היה מסיר בפני בעלי המסעדה את הכובע. מטבח כה מצוחצח ואסתטי ראיתי במעט מאוד מסעדות במהלך 28 השנים בהן אני כותב על אוכל. 

איך אני יודע? כי לפני כשנה, זמן קצר לאחר פתיחת המסעדה, הגעתי לווק סטריט ללא כל הודעה מוקדמת, וכמה דקות מאוחר יותר הזדמן לשם צחי ברגר, אחד הבעלים, שזיהה אותי כמי שכותב על מקומות אוכל, ומיד התעקש לערוך לי סיור במטבח. בדרך כלל בעלי מסעדות לא מתלהבים להכניס אורחים למטבח. בטח לא כשהאורחים צצים ללא התרעה מראש. מניסיוני האישי, אחרי שיצא לי להיכנס בעבר לכמה מטבחים, הפסקתי לאכול באותן מסעדות אחרי מה שראיתי.


הסוד התברר לי בהמשך. למדתי שצחי, יחד עם שותפיו לווק-סטריט, רונן כהן והשף עופר שטרית, הם גם הבעלים של רשת פלפלת הידועה, שחלק מסניפיה ממוקמים בבתי חולים, ושלנוכח הדרישות המחמירות, התרגלו השותפים לסטנדרטים גבוהים במיוחד.
 

לפני שהשותפים פתחו את המקום הם נסעו לסין לבחור טבחים. ממש כמו במאסטר שף, נערכו לטבחים הסינים מבחנים רציניים, והטובים שבהם זכו בתפקיד הנכסף. הטבחים הללו הפכו לאטרקציה. הם מקצוענים אמיתיים, מלהטטים בעמדה שלהם שממוקמת לצד חלון הראווה הגדול הפונה לרחוב, מקפיצים את הבשרים והירקות על הווק במומחיות מעוררת פליאה, מעל הלהבות. שואו של ממש, שגורם לחלק מהסועדים לשלוף מצלמה ולהנציח אותם בפעולה. גם סתם עוברים ושבים נעצרים ברחוב ונעצרים על מנת להתבונן. או לצלם.

השבוע, בשיאה של הסערה שכולם חששו ממנה, עצרתי לקחת טייק-אווי לילדה, וללגום עם אשתי מרק חם שיחזק ויחמם אותנו לפני שנצא שוב אל הסערה בחוץ.


די בקלות מצאתי חנייה במעלה רחוב הביכורים הסמוך. עניין של מזל. חנייה קשה למצוא במרכז הכרמל, במיוחד במהלך החודשים האחרונים, מאז שעיריית חיפה מבצעת שם מקצה שיפוצים נרחב, שגזל גם לא מעט מקומות חנייה. זוהי תקופת שפל בהיסטוריה המפוארת של מרכז הכרמל. עבודות השיפוץ כללו גם ערימות של חול, צינורות ענק שמונחים על המדרכות, בורות עמוקים שנפערו או נחפרו וגדר זמנית מקיפה אותם, מדרכות קדוחות ועוד ועוד. מי שלא ממש היה לו מה לעשות שם, הרחיק את עצמו מהאזור. עכשיו המצב יותר טוב, כי השיפוצים התמתנו, אבל מרכז הכרמל לא חזר בינתיים אל ימיו הטובים. בכל התקופה הזו, ווק-סטריט המשיכה להוות אבן שואבת לסועדים מורעבים. בזמן שלא מעט מקומות אוכל בסביבתה נותרו ללא לקוחות וחלקם אף נסגרו, נשמר אצלה המראה המלבב של לקוחות שמגיעים בזה אחר זה.  
 

המסעדה היתה עמוסה בלקוחות, מולם עמלו בזריזות העובדים, כשבראשם השף חי יחיאל, אדם עם אנרגיות בלתי נדלות. בכל פעם שאני רואה אותו הוא מצוי בעיצומה של פעילות קדחתנית, מהיר ויעיל. תמיד עם מזג טוב, סבלנות אין קץ וחיוך על פניו.

כשהגיע תורי, נתתי לחי יחיאל יד חופשית בבחירת מרקים עבורי ועבור אשתי. לה הוא בחר מרק טום-יאם, כי הוא כבר מכיר את ההעדפות שלה, וגם יודע שהיא לא בעייתית. אני לקוח הרבה יותר קשה ממנה. אלרגי לחלב קוקוס, לא מת על כוסברה, לא רוצה חריף מדי... חי יחיאל כבר מכיר אותי, ואני סומך עליו שיכין לי מנה הרבה יותר מוצלחת מכפי שאני הייתי מרכיב לעצמי. 

רוצים לקרוא עוד?
המשך הסקירה באתר 'מפה'. הנה הלינק: מפה - מסעדת ווק-סטריט
 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.