מיומנה של אישה מתה
גואל פינטו / כינרת
מוֹמוֹן, אישה יהודייה, מתה. מומון, המרחפת לה בדירתה במהלך "השבעה" שיושבים עליה. לצִדה של מומון, שהיא ארכיטיפ של אימהוּת ועם זאת דמות חד־פעמית, מרחפת, מככבת בדרכה החיננית, ראידה, חברתה הערבייה המתה של מומון, שנהרגה בילדותה באלג'יר, ארץ הולדתן של השתיים.
זהו ספר מענג. ממתק מתוק־מריר שקשה להיפרד ממנו. דרך עיניה של מומון, שלא עושה חשבון לאף אחד, גם לא לעצמה, מתאר גואל פינטו במכחול דק, במשיחות צבע קצובות להפליא, בערבוביה צבעונית של עברית, ערבית וצרפתית, עולם שונה ודומה לזה שלנו, מלא יצרים, סודות, התחשבנויות וקונספירציות.
הכול עובר כאן בחישה ולישה ועיצוב מחודש, בתיבול עשיר של אירוניה והומור, ביקורת מושחזת וגודש אהבת אדם: המשפחה, האימהות, יחסי היהודים והערבים באלג'יר ובפריז, מדינת ישראל, כפי שהיא נראית (סוף־סוף) דרך עיניהם של יהודים ממדינה אחרת ועוד.
192 עמודים, 98 ₪.
