דף הבית >> אמנות >> תערוכות חדשות >> בית הכט: רינת שיינה דוידוביץ - השתקפויות
 

 

בית הכט:
רינת שיינה דוידוביץ - השתקפויות 


 

רינת שיינה דוידוביץ, אדריכלית ואמנית, מציגה בגלריה שורשים בבית הכט את תערוכתה 'השתקפויות' ## 25 צילומי מסכות בחשיפה חלקית לצד מאובנים
 

אוצרת: דניאלה טלמור

15.11.15 – 26.11.15 

 
 
ההזמנה לתערוכה.

בגלריה שורשים בבית הכט מוצגת תערוכתה של רינת שיינה דוידוביץ – 'השתקפויות'. 25 צילומי מסכות שיצרה האמנית בחשיפה חלקית לצד מאובנים. אוצרת התערוכה, דניאלה טלמור, מציינת כי העבודות נעשו עם דגש על החוסר. בתחילה, צילמה האמנית אובייקטים המדמים מאובנים שיצרה ביציקות בטון, חול, אבן וחומרי בנייה אחרים. לאחר מכן, עברה לצלם דימויים של מאובנים אנושיים בעזרת מסכות שיצרה במו ידיה מיציקות לתבניות של ראשים יצוקים בבטון וחומרים אחרים.

דניאלה טלמור: "שדה האמנות שבו פועלת האמנית הינו בתחום הביניים שבין אדריכלות לאמנות הפלסטית. רינת, הבאה מתחום האדריכלות, עוסקת ביצירתה ביחסים בין תהליכי ייצור על ידי מניפולציות במדיומים ובחומרים שונים ומגוונים. במרבית תחומי היצירה שלה מתקיים המימד הפיגורטיבי. דימויים של פנים וחלקי גוף מתגבשים מתוך הכלאה וניסיונות בחומר. החומר המצולם מייצג את המטאפיזי, הרגשי או הרוחני, ואילו התבנית והשלד מיצגים את הגשמי, המוגבל והקבוע. האמנית רואה בעבודות היבריד שאינו מאפשר הפרדה בין יסודות אלה."

רינת שיינה דוידוביץ, 38, יודעת לספר על עצמה שהיא אדם אמביוולנטי, המנהל חיים של שני אנשים ושני עולמות – פנימי וחיצוני. האמנות משמשת אותה ככלי ביטוי לעולמה הפנימי הייחודי.

 
מתוך התערוכה. צילומים: רינת שיינה דוידוביץ

רינת: "דניאלה ואני בחרנו יחדיו את העבודות, יש עבודות שאני קשורה אליהן יותר ויש כאלה שפחות... אלה שאני אוהבת במיוחד, מקבלות שמות, ביני לביני... אני עובדת באופן אינטואיטיבי לגמרי. יש לי רעיון לגבי חומר מסוים, או מפגשים מסוימים, ואני פשוט פועלת בתהליך של חקירה וניסוי, כמו במעבדה. אני יוצרת את האובייקטים. זו הדרך שלי 'לפלטר' את העולם. אני עובדת בדרך כלל בסטודיו שלי, והשעות הטובות שלי הן באופן כללי מהצהרים וצפונה. משום כך אני יוצרת בשעות הערב והלילה. תמיד עם מוזיקה ברקע. אין לי יותר מדי חוקים או כללים שאני מציבה לעצמי. כשאני מרגישה שבא לי לחקור משהו, או סתם שבא לי, אני הולכת לסטודיו ויוצרת. שם אני נותנת ביטוי לעולם הפנימי שלי בלי להתחשב במציאות."

רינת: "כבר במסגרת לימודיי פעלתי בקו התפר שבין אדריכלות לאמנות. ההכלאה בין שתי הדיסציפלינות מעלה מערכות מושגים חדשות שבעזרתן יצרתי שפה חדשה ואובייקטים חדשים. אני מתחילה את העבודות שלי ממקום אישי, סיטואציה ביוגרפית או רגשית, אותה אני מנסה לבטא או להתיר דרך עבודה עם מערכות מושגים מעולם האדריכלות, לדוגמה: חלל, זמן, חומר וגוף. חלק גדול מהעבודות שלי נסמך על חקירה וניסוי עם חומר. בעבודות מסוג זה אני עובדת בשיטה מעבדתית, כימית."

"תהליך העבודה הוא מעגלי ואינסופי," אומרת רינת, "הוא מורכב משני שלבים: הראשון מתחיל בסטודיו. בשלב זה אני יוצרת את הבסיס למיצב, ומתחילה למלא את הקונס' בשעווה מומסת עד שמתגבש האובייקט לגודל אותו אני יכולה להוביל למקום התערוכה. בשלב השני, אני מעבירה את הפסל לחלל התצוגה ושם על ידי טפטוף שעווה סיזיפי אני מסיימת את המיצב."


התהליך מתחיל מפירורי שעוות פרפין אותם היא ממיסה בסיר גדול על גזייה. במקביל, היא מקימה את הקונסטרוקציה מרשת דייגים. לאחר שהחומר מומס והופך ממוצק לנוזל היא מתיזה אותו על רשת הדייגים, שלב סיזיפי של איסוף טיפה אל טיפה עד להתהוות האובייקט. במפגש שבין הרשת לחומר מתקשה השעווה שוב ויוצרת את המיצב כולו. החומר עובר ממוצק לנוזל, ושוב למוצק, תהליך שיוצר סצינה 'קפואה' בעולם. החומר מייצג כאן את המטאפיזי, הרגשי או הרוחני, ואילו השלד (רשת הדייגים) מייצג את הגשמי המוגבל והקבוע. העבודות הן היבריד שאינו מאפשר הפרדה בין יסודות אלה.
 
מתוך התערוכה.
 

על התהליך האמנותי
 
"כיום הגבולות שבין התחומים השונים הולכים ומטשטשים. הנטייה היא להסתכל החוצה לצורכי השראה והפריה בין התחומים השונים, אומנות פוגשת מדע, אדריכלות, מוזיקה, קולנוע, וטכנולוגיה, ובכך ממשיכה להתחדש ולצמוח בכיוונים נוספים.

"במסגרת לימודיי פעלתי בקו התפר שבין אדריכלות לאומנות. ההכלאה בין שתי הדיסציפלינות מעלה מערכות מושגים חדשות שבעזרתן יצרתי שפה חדשה, ואובייקטים חדשים, או ליתר דיוק, non-objects.

"אני מתחילה את העבודות שלי ממקום אישי, סיטואציה ביוגרפית או רגשית, אותה אני מנסה לבטא או להתיר דרך עבודה עם מערכות מושגים מעולם האדריכלות, לדוגמא: חלל, זמן, חומר, וגוף.


חלק גדול מהעבודות של רינת נסמך על חקירה וניסויים עם חומרים שונים. בעבודות מסוג זה היא עובדת בשיטה מעבדתית, כימית. עושה מניפולציות לחומר ע"י הכלאתו עם חומרים נוספים (פוליאוריטן עם לטקס, בטון, שעווה, גבס, צבע ופיגמנט, לדוגמא). את תערובות החומרים היא יוצקת לתבניות. רינת: "התבנית היא אחת ההתערבויות שלי בתהליך, לאחר שאני יוצקת את התערובת לתוך התבנית אני מניחה ליחסי הכוחות בין המכיל למוכל לשחק. מנקודה זו, התוצאה היא מקרית ואינה נתונה עוד בידי. תערובות מסוימות בוקעות את התבנית ופורצות החוצה, אחרות גולשות מעלה. לעיתים היציקה של החומר מקבלת הטבעות מהמשטחים שיוצרים את התבנית. גם התבניות עצמן הן בדיקה של חומרים שונים: רשתות, פלסטיק, זכוכית ואף נייר."

"אני רואה בפעולות האלה חקירה של פלישה של חלל אחד (מסה) לתוך חלל שני, שהינו ריק. לדעתי מקור הכוח של העבודות האלה הוא המתח שנוצר בין הגיאומטרי לאורגאני, בין המוכתב והחופשי, בין הכאוטי לפורמאלי. העבודות האלו עוסקות בגוף, מאחר וקיים אותו המתח בין השלד והעור הרגולאטורים המנסים לכופות את החומר (פיזי וגם מטאפיזי) אשר לעולם אינו לגמרי נכנע לגוף המכיל אותו. במילים אחרות אנו מוגבלים לגופות בהם אנו מגולמים. את היציקות אני מסווגת וממיינת לפי בחינה של תכונות נוספות כמו חדירה של אור, צפיפויות וצבע דרך טקסונומיה.

"כאן מתחילות לעלות שאלות כמו סידרתי מול ייחודי. המודלים מסמלים דברים בתהליך של טרנספורמציה, ניסיון לעבור ממצב אחד למצב אחר. הדבר שמייחד אותם, והופך אותם ל-non-objects בעיני הוא היותם עדות או עקבות של תהליך שהתרחש ברמה מולקולארית, יותר מאשר הפיזיות שלהם."


 
רינת שיינה דוידוביץ - 2013
 
 
ביוגרפיה

רינת נולדה בשנת 1977 בתל-אביב, וגדלה בחולון. למדה בתיכון מטרני במסלול משולב של בגרות מלאה והתמחות בתחום עיצוב אופנה, אשר סיימה בהצטיינות וזכתה במלגת המשך לימודים בשנקר. לאחר תום שרותה הצבאי בחיל המודיעין החלה לימודי הנדסאית אדריכלות במכללה למנהל. רינת סיימה את לימודיה בביה"ס להנדסאים בהצטיינות בשנת 2001 והמשיכה לעסוק בתחום האדריכלות. בשנת 2002 החלה רינת בלימודי התואר הראשון בעיצוב פנים במכללה למנהל המסלול האקדמי.

בשנה השלישית ללימודים חוותה טראומה אישית אשר השפיע באופן מהותי על תפיסת עולמה: בן זוגה של רינת (כיום בעלה מזה שלוש שנים) נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית במסגרת בפרוצדורה רפואית שגרתית שבעקבותיה היה שרוי בקומה חודש ימים, וסבל מפגיעה מוחית שבעקבותיה איבד את ראייתו ונפגע מוטורית לצמיתות.

בעקבות הטראומה שחוותה, רינת החלה לעסוק במסגרת האקדמית באספקטים האומנותיים של מרחב וחומר. בעידודה של מרצה בכירה בחוג, כרמלה יעקובי וולק, כיום ראש החוג לעיצוב פנים במכללה למנהל המסלול האקדמי, מייסדת ועורכת מגזין 'בלוק' לאומנות, תיאוריה וביקורת – פנתה רינת להתעסקות ממוקדת במדיום האומנותי.

בשנת 2006 החלה רינת בלימודי המשך (לבעלי תואר ראשון בתחומי האומנויות) בקלישר, אשר במסגרתם קיבלה סטודיו בדרום תל-אביב למשך שנה. בתום התוכנית רינת הציגה מיצב במוזיאון רמת-גן לאומנות במסגרת תערוכה קבוצתית. כיום רינת שותפה בסטודיו לאומנות ברחוב המחוגה בפלורנטין, ואיננה יכולה להמשיך לעמוד בעלויות של שכירת החלל.
 


עשייה אמנותית

נקודת המוצא של עבודות האומנות של רינת היא ביוגרפית אישית. השדה האמנותי בו רינת פועלת הוא בתפר שבין אדריכלות לאומנות, העבודות עוסקות בחלל, זמן, חומר, וגוף. חומרי הגלם מושאלים מעולם האדריכלות והבנייה.

בעבודות קיים מימד פיגורטיבי. דימויים של חלקי גוף ואיברים פנימיים המתגבשים ע"י הכלאה ניסיונית בין חומרים. החומרים מיצגים כאן את המטאפיזי, הרגשי או הרוחני כאשר התבנית והשלד מיצגים את הגשמי המוגבל, והקבוע. העבודות הן בני-כלאיים של ניגודים אלו.  
 

 
 
מתוך התערוכה. רינת שיינה דוידוביץ - 2013


תערוכות:
 
·        מוזיאון רמת-גן, תערוכת סיום קלישר, 2006
·        גלריה ברבור, ירושלים- תערוכה קבוצתית, 2006
·        גלריה פירמידה, חיפה, תערוכת LOST,2007
·        גלריית legal action, תל-אביב, 2008
·        גלריית החווה, חולון- תערוכה קבוצתית, 2010
·        אירועי "אוהבים אומנות עושים אומנות", ת"א, 2010
·        גלרייה מרחב לאומנות יפו, 2012
·        סינמטק ירושלים, 2013
·        בית האומנים ת"א, 2013
·        גלריה עין הוד, 2014
 

שעות פתיחה:

א' – ה' , 9:00-15:00, ובשעות הפעילות של בית הכט.



השתקפויות. גלריה שורשים, בית הכט, שד' הנשיא 124, חיפה

 
 
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
+ שלח משוב
לייבסיטי - בניית אתרים